Section 41 of תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956, הגדלת הגימלאות.

(א)מבוטח הזכאי למענק לפי סעיף קטן 66(ב) לחוק, שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 21 שנה, ישולם לו המענק כאילו הכנסתו החדשית לענין סעיף 54 לחוק היא בגובה 80% מהשכר הממוצע כמשמעותו בחוק, ובלבד שהמענק שישולם לו כאמור לא יקטן מהמענק שהיה משתלם לו אלמלא תקנת משנה זו.

(ב)מבוטח שמשתלמת לו קיצבה לפי סימן ה׳ לפרק ג׳ לחוק ובעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 18 שנה, תחושב הקיצבה החל מיום היותו בן 18 שנה כאילו הכנסתו החדשית לענין סעיף 54 לחוק היא בגובה 80% מהשכר הממוצע כמשמעותו בחוק, ובלבד שהקיצבה שתשתלם לו כאמור לא תקטן מקיצבה שהיתה משתלמת לו אלמלא תקנת משנה זו.

(ג)מבוטח הזכאי לקיצבה לפי סימן ה׳ לפרק ג׳ לחוק, שבעת הפגיעה בעבודה מלאו לו 18 שנה אך טרם מלאו לו 21 שנה, וכן המבוטח כאמור בתקנת משנה (ב) שהגיע לגיל 21, תשולם להם הקיצבה מהיום בו הגיעו לגיל 21 כאילו הכנסתם החדשית לענין סעיף 54 לחוק היא בגובה השכר הממוצע כמשמעותו בחוק, ובלבד שהקיצבה שתשתלם להם כאמור לא תקטן מהקיצבה שהיתה משתלמת להם אלמלא תקנת משנה זו.

(ד)”השכר הממוצע“, לענין תקנה זו – השכר הממוצע כפי שהוא –

(1)לגבי מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) – ביום בו נוצרה הנכות המזכה במענק;

(2)לגבי מבוטח כאמור בתקנת משנה (ב) או (ג) – ביום הגיעו לגיל 18 או לגיל 21, לפי הענין.

(ה)בן קיבוץ או מושב שיתופי, שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 18 שנה –

(1)אם הוא זכאי למענק לפי סעיף 1 לתוספת החמישית לחוק, ישולם לו המענק על בסיס דמי פגיעה ליום השווים לדמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים לו אילו היה חבר אותו קיבוץ או מושב שיתופי;

(2)אם הוא זכאי לקיצבה לפי התוספת החמישית לחוק – תחושב הקיצבה החל מיום היותו בן 18 שנה על בסיס דמי פגיעה ליום השווים לדמי פגיעה ליום שהיו משתלמים לו אילו היה חבר אותו קיבוץ או מושב שיתופי.