Skip to main content

Regulations1982

Section 53 of תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982, היתר שיט וסימון כלי שיט זרים.

This section is in פרק שישי: סימון ורישוי כלי שיט זרים

53. היתר שיט וסימון כלי שיט זרים

תיקון: תשמ״ח־2, תשס״ד, תשע״ב

(א)בעלו או סוכנו או קברניטו של כלי שיט שאינו ישראלי, למעט אניה הרשומה במדינת חוץ, לא ישיטו את כלי השיט אל מקום מוצא או עגינה או רתיקה במימי החופין ובמים הפנימיים של ישראל וממנו אלא אם נתקיים אחד מאלה:

(1)מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, נתן הוראה להשיט את כלי השיט;

(2)ההפלגה מיועדת להשטת כלי השיט לנמל במדינת חוץ;

(3)(נמחקה);

(4)ניתן לכלי השיט היתר שיט זמני (להלן – היתר) לפי טופס ה׳ שבתוספת הראשונה וסומנו בו סימני זיהוי כאמור בתקנות 60 ו־61 אשר נקבעו לכלי השיט;

(5)הבעל או הסוכן או קברניט כלי השיט הצהירו לפני מנהל הנמל שכלי השיט נמצא בשהיה ארעית בישראל, שאינה עולה על 30 ימים ברציפות, ואינה עולה על 180 ימים מצטברים בשנה מיום כניסת כלי השיט לישראל לראשונה.

(ב)מנהל נמל רשאי להאריך תקופת השהייה הארעית האמורה בתקנת משנה (א)(5) לששים ימים נוספים.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring