The full text of תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982, in 180 sections.

בתקנות אלה –

”ארגון מוכר“ – גוף שמדינת הדגל הכירה בו ואישרה לו לבצע בשמה בדיקות ולהוציא בשמה תעודות לכלי שיט לפי אמנות בין־לאומיות של אימ״ו ולפי החקיקה הפנימית של אותה מדינת דגל בתחום הימי;

”חוק הספנות (כלי שיט)“ – חוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960;

”כלי שיט זר“ – כלי שיט שאינו רשום במרשם הישראלי לפי חוק הספנות (כלי שיט);

”מדינת הדגל“ – המדינה אשר במרשם כלי השיט שלה רשום כלי השיט הזר, ואשר את דגלה הוא מניף;

”מנהל הרשות“ – מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה, לרבות מי שהוא אצל לו סמכות דרך כלל או לענין מסוים או לסוג ענינים;

”המנהל“ – סגן מנהל הרשות לענינים טכניים לגבי אניה, גוררת, ספינת נוסעים בשכר וספינת מכמורת, ולגבי כלי שיט אחר – הממונה הארצי על כלי שיט קטנים ומעגנות ברשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה;

”חברת סיווג“ – גוף שעיסוקו סיווג, בדיקה, סקירה של כלי שיט ופיקוח עליהם, החבר באיגוד חברות הסיווג הבין־לאומי (IACS);

”מפקח“ – מי שנתמנה בידי מנהל הרשות לפי סעיף 3 לחוק הספנות (ימאים), התשל״ג–1973;

”מפקח כלי שיט“ – מי שמנהל הרשות מינה, לעניין כלי שיט למפקח –

(1)במינוי כללי, ובלבד שנתקיים בו אחד מאלה:

(א)הוא בעל תעודת הסמכה של רב חובל או קצין מכונות ראשי;

(ב)הוא בעל תעודת הסמכה של קצין רדיו ואלקטרוניקה ושירת באניית הצי הסוחר הישראלי בתפקיד כאמור במשך שנה לפחות;

(ג)הוא בעל תעודת הסמכה של קצין חשמל דרגה א׳ או קצין חשמל דרגה ב׳ ונתקיימו בו שני אלה:

(1)המציא תעודה שהכיר בה מנהל הרשות המעידה על היותו הנדסי חשמל או מהנדס מכונות;

(2)שירת באניית הצי הסוחר בתפקיד קצין חשמל במשך שלוש שנים לפחות, שמתוכן שנה אחת לפחות באניית הצי הסוחר הישראלי;

(2)במינוי מסויג לגבי סירות, ספינות וארבות או לגבי סניטציה וציוד רפואי, ובלבד שהוא בעל ידע וניסיון מספקים בתחום הימי, להנחת דעתו של מנהל הרשות;

”מנהל אגף הנדסה“ – מנהל אגף האחראי על תחום הנדסה ותפעול נמלים ברשות הספנות והנמלים, או מי שהוא הסמיך לכך;

”משרד התחבורה“ – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;

”כלי שיט“ – אניה, ארבה, ספינה או סירה;

”אניה“ – כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 או שארכו המרבי עולה על 24 מטר, לפי הענין;

”אניית נוסעים קטנה“ – אניה שתפוסתה ברוטו אינה עולה על 500 טון ואורכה המרבי אינו עולה על 36 מטרים, המסיעה או מיועדת להסיע בשכר עד 220 נוסעים במימי החופין של ישראל, ובים סוף – צפונה מקו רוחב 29 מעלות 27 דקות צפון;

”ארבה“ – כלי שיט העשוי לשוט ואשר אין לו אמצעי הנעה;

”ארבה שומטת“ – ארבה השומטת את מטענה דרך התחתית;

”אופנוע ים“ – כלי שיט המונע על ידי מנוע שאיבת מים (סילון), המסוגל להשיט עד שלושה אנשים, שהפעלתו נעשית ברכיבה או בעמידה וניהוגו באמצעות מוט רוחבי;

”גוררת“ – כלי שיט שנתמלאו בו כל אלה:

(1)המנהל אישר אותו ככשיר לשמש גוררת;

(2)תפוסתו אינה עולה על 500;

(3)עצמת המנועים המשמשים להנעת כלי השיט עולה על 370 קילווט;

”מכלית גז“ – כלי שיט שנבנה או הותאם בעיקרו להובלת גז בצובר במצב צבירה נוזלי או להובלת מוצרים אחרים המפורטים בפרק 19 של קודקס של אימ״ו מספר 15 שבתוספת השבע עשרה;

”מכלית כימיקלים“ – כלי שיט שנבנה או הותאם בעיקרו לנשיאת חומר מן החומרים המפורטים בקודקס מספר 3 ומספר 4 שבתוספת השבע עשרה;

”מכלית שמן“ – כלי שיט שנבנה או הותאם בעיקרו להובלת שמן;

”ספינה“ – כלי שיט שאינו אניה או ארבה וארכו המרבי עולה על 7 מטר, למעט כלי שיט המונע במשוטים בלבד;

”ספינה מכמורת“ – ספינה המשמשת לדיג מכמורת;

”ספינת מפרש“ – ספינה המונעת על ידי מפרשים;

”ספינת מנוע“ – ספינה המונעת בכח מנוע חיצוני או פנימי;

”ספינת נוסעים בשכר“ – ספינה המסיעה או המיועדת להסיע יותר משנים עשר נוסעים בשכר;

”סירה“ – כלי שיט שאינו אניה או ספינה או ארבה;

”סירת משוטים“ – סירה המונעת בכוח משוטים בלבד;

”סירת מפרש“ – סירה המונעת בכוח מפרשים;

”סירת מנוע“ – סירה המונעת בכוח מנוע חיצוני או פנימי לרבות אופנוע ים כהגדרתו בתקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים), התשנ״ח–1998;

”כלי שיט ישראלי“, בפרק השנים עשר לתקנות אלה ולענין איסור ומניעת השטתו בהיותו מחוץ לישראל – כלי שיט הרשום בישראל לפי חוק הספנות (כלי שיט), ולכל ענין אחר – לרבות כלי שיט החייב ברישום לפי החוק האמור או שהופטר ממנו וכן כל כלי שיט אחר שהוא בבעלותו של תאגיד ישראלי כהגדרת מונח זה בחוק האמור, או של אזרח ישראלי, או של תושב קבוע בישראל, או בשליטתו של אחד מאלה; לענין זה, ”שליטה בכלי שיט“ – לרבות הבעלות במניה או בזכות אחרת בתאגיד שעל שמו רשומה הבעלות בכלי השיט או בחלק ממנו, או הזכות להורות, במישרין או בעקיפין, לתאגיד כאמור על הדרך להפעלת זכויות התאגיד בכלי השיט;

”חפרת“ – ארבה המשמשת בסיס למיתקן חפירה תת־ימי והמיתקן מוצב ארעית או בקביעות;

”בעל“ – לרבות סוכן או מי שרשום בפנקס הרישום כבעל כלי השיט וכן מי שכלי השיט נמצא בחזקתו או בשליטתו;

”האמנה“ – האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974 אשר נחתמה בלונדון ביום 1 בנובמבר 1974 ואשר ישראל צד לה;

”האמנה להכשרה והסמכה“ – האמנה הבין־לאומית בדבר תקנים להכשרה, להסמכה ולקיום משמרות ליורדי ים (STCW), משנת 1978, שערך ארגון הספנות הבין־לאומי, כפי שתוקנה בשנת 1995, אשר ישראל צד לה, המופקדת לעיון הציבור במשרד המנהל בחיפה ובמשרד התחבורה בירושלים;

”האמנה לקווי טעינה“ – האמנה הבינלאומית לקווי טעינה 1966, אשר נערכה בלונדון ביום 5 באפריל 1966;

”נוסע“ – כל אדם הנמצא בכלי שיט, למעט קברניט וכל אדם אחר המשרת או מועסק בתפקיד כלשהו בכלי השיט;

”ימאי“ – אדם המשרת בצוות כלי שיט והוא מחזיק בפנקס ימאי או תעודת משיט שניתנו לו או שהוכר בהם בהתאם לחוק הספנות (ימאים), התשל״ג–1973, והתקנות שהותקנו על פיו;

”מיתקן ימי“ – מיתקן או כלי שיט המוצב בים באופן קבוע, לרבות באמצעות עמודים, מערכת עוגנים או כל אמצעי אחר, כגון שובר גלים, רציף, מצוף, כלוב לגידול דגים, דוברה וכן צינורות או כבלים העוברים בים;

”מסע בין־לאומי“ – מסע מכל מקום במדינה אחת למדינה אחרת לרבות מסע מכל מקום בישראל למרחק העולה על חמישה עשר מילין ימיים אל מחוץ למימי החופין;

”מסע לאומי“ – מסע שאינו בינלאומי;

”רשיון שיט“ – תעודה אשר ניתנה לכלי שיט בהתאם לתקנות אלה;

”אימ״ו“ – הארגון הבינממשלתי לעניני ספנות שישראל חברה בו;

”קודקס של אימ״ו“ – הקודקס הבינלאומי הימי או החלטת אסיפה של אימ״ו (IMO Resolution) המתאימים לענין כמפורט בתוספת השבע עשרה;

”שטעון“ – העברת מטענים שיעדם או מקורם אינו בישראל מאנייה לאנייה בנמל לרבות מטענים שנפרקו מאנייה באחד מנמלי חיפה, אשדוד או אילת והועברו ישירות לנמל אחר מנמלי חיפה, אשדוד או אילת לצורך הטענתם על אנייה והעברתם באמצעותה;

”שמן“ – שמן או דלק מכל סוג, לרבות שמן אדמה גולמי ותזקיקיו, ולמעט שמנים מהחי והצומח;

”שמן עמיד“ – (נמחקה);

”תאונה ימית“ – מקרה של נזק בכלי השיט הפוגע, או עשוי לפגוע, בכושר השיט שלו או בבני אדם הנמצאים בכלי השיט או מחוצה לו והנובע מכלי השיט, כמפורט בפרק השנים־עשר לתקנות אלה;

”קברניט“ – כמשמעותו בחוק הספנות (כלי שיט);

”צוות בטיחות“ – מספר מזערי של אנשי צוות בדרגות הסמכה שונות כמפורט בתקנות הספנות (ימאים), התשס״ב–2002, בתקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות), התשמ״ז–1987, או בתקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים), התשנ״ח–1998, החייבים להיות בכלי שיט לשם הבטחת השטתו הבטוחה, כפי שנקבע בתוספת השניה או כפי שהורה המנהל במסגרת הסמכויות המסורות לו על פי תקנות אלה;

”צוות משלים“ – אנשי צוות נוספים על צוות הבטיחות הקבוע לכלי שיט, במספר ובדרגה שהורה עליהם הקברניט או בעל כלי השיט, בהתאם להוראות תקנה 26ב;

”ציוד בטיחות“ – ציוד, מערכות ומיתקנים שכלי שיט צריך שיהיה מצויד בהם לצורך הפלגתו הבטוחה, ולצורך הבטחת חייהם ובריאותם של בני האדם המפליגים בו, לפי צורכי השיט של כלי השיט; לעניין זה, ”צורכי השיט“ – לרבות ייעוד כלי השיט, ממדיו, מבנהו, תחום השיט, שעות השיט, סוג הסמכת הקברניט, צוות הבטיחות, מספר הנוסעים והצוות המרבי, משך ההפלגה, וסידורי האוטומציה, המיתקנים והציוד המיוחד של כלי השיט;

”תקנות הבניה“ – תקנות הספנות (כלי שיט) (בניה ורכישה של כלי שיט ומשכנתאות עליהם), התשס״ב–2002.

לא יושט כלי שיט ישראלי מכל מקום מוצא או עגינה אלא אם הוא כשיר לשיט בהתאם לצרכי השיט שלו.

הוראת תקנה 2 לא תחול במקרה שהשטת כלי השיט באה כדי למנוע או להפחית סכנה הנשקפת לכלי השיט או לשלומם של בני אדם שבו, ובלבד שלא היתה כל דרך אחרת למנוע או להפחית את הסכנה האמורה, או שהשטת כלי השיט באה על מנת להושיט עזרה לאדם הנמצא בים ונתון לסכנה רצינית בלי שהדבר מסכן את כלי השיט והאנשים שבו.

בלי לגרוע מכלליות הוראת תקנה 2, לא יראו כלי שיט ישראלי לצורך אותה תקנה, כשיר לשיט אם לא נתמלאו בו התנאים שבתקנות 5 עד 8.

תנאי הכשירות לגבי אניה הם –

(1)גוף האניה במצב תקין בהתאם לצרכי השיט;

(2)היא מצויידת במכונות, במכשירים, במיתקנים, באבזרים ובאמצעי הצלה די הצורך, המתאימים לשירות, שבו היא משמשת או עתידה לשמש, ובהתאם לצרכי השיט, והם במצב תקין;

(3)היא מצויידת ברשיון שיט בהתאם לטופס א׳ שבתוספת הראשונה;

(4)מספר בני אדם הנמצאים בה אינו עולה על המספר המותר לפי רשיון השיט;

(5)נתמלאו בה כל שאר התנאים וההגבלות שברשיון השיט;

(6)היא מצויידת בכל תעודה או מסמך כנדרש וכמפורט בהודעות לימאים או בהתאם לקודקס של אימ״ו ובהתאם לכל אמנה בין־לאומית שישראל צד לה וכן במכונות, במכשירים, במיתקנים, באבזרים ובאמצעי הצלה, הנדרשים בהודעות לימאים ובאותה אמנה, וכן באלה המפורטים בתעודה או במסמך האמורים, והם במצב תקין;

(7)שטחם, ממדיהם, מיתקניהם, ציודם ורמת אחזקתם של המקומות באניה המשמשים או המיועדים לשמש את בני האדם המשרתים באניה או הנוסעים בה, לפי מטרת יעודם או שימושם, מבטיחים את חייהם ובריאותם של אותם אנשים;

(8)היא מצוותת בצוות בטיחות, מצוותת בצוות משלים ומאוישת במשמרות לפי הוראות תקנה 26ג;

(9)טיבם וספנם של המטענים, הזיבורית, הציוד והמיתקנים יש בהם להבטיח יציבות מספקת ולמנוע מאמץ רב מדי של המבנה;

יציבות מספקת כאמור תהא בהתאם לספר היציבות של האניה אשר אישר המנהל ואשר פרטיו וצורתו מפורטים בהודעות לימאים;

(10)בידי הקברניט מידע מספק ומאושר בידי רשות מוסמכת כדי לאפשר לו להסדיר את טעינת המטען והזיבורית באנייתו באופן שימנע את מבנה האניה מלהיות נתון במאמצים בלתי סבירים, בהתאם לדרישות האמנה, האמנה לקווי טעינה והקודקס של אימ״ו;

(11)בידי הקברניט מידע מאושר בידי רשות מוסמכת על יציבות בהתאם לנדרש באמנה או בקודקס של אימ״ו;

(12)מערכת האוטומציה בכלי השיט עונה על דרישות המנהל כפי שהתפרסמו בכפוף לפרק השמיני לתקנות אלה;

(13)אם תפוסתה פחות מ־500 ברוטו – יש בה חדר חולים או ארון תרופות שתכולתו נקבעה בהתאם לתקנה 24, ואם תפוסתה עולה על 500 – יש בה חדר חולים וארון תרופות מצויידים בהתאם לקודקס של אימ״ו וכפי שיקבע המנהל בהודעות לימאים;

(14)אם היא מכלית שמן או מכלית כימיקלים – היא פועלת בהתאם למדריך בטיחות בינלאומי למכליות שמן ומסופים אשר הוציאו לשכת הספנות הבינלאומית והפורום הבינלאומי של חברות נפט, והוא מצוי בידי קברניטה;

(15)אם תפוסתה מעל 500 טון ברוטו – יש לה אישור סיווג מאת ארגון מוכר, ואם תפוסתה עד 500 טון ברוטו – יש לה אישור סיווג כאמור אם הורה על כך המנהל;

(16)אם היא אניית נוסעים קטנה – היא מצוידת באבזרים ובאמצעי הצלה, כמפורט בתוספת השמונה עשרה.

תנאי הכשירות לגוררת, ספינת מכמורת וספינת נוסעים בשכר הם:

(1)התנאים המפורטים בתקנה 5 בשינויים המחויבים, כפי שיורה המנהל בהודעות לימאים;

(2)היא מצוותת בצוות בטיחות, מצוותת בצוות משלים ומאוישת במשמרות לפי הוראות תקנה 26ג;

(3)לספינה המובילה נוסעים בשכר בחופי ישראל, בתחום השיט של המים הפנימיים של ישראל, בים התיכון עד 7 מיל מהחוף ובים סוף צפונה מקו רוחב 29 מעלות ו־27 דקות צפון – היא מצוידת באבזרים ובאמצעי הצלה, כמפורט בתוספת השמונה עשרה.

(בוטלה).

תנאי הכשירות לסירה או ספינה הם:

(1)התנאים המפורטים לגבי אניה בתקנה 5 בשינויים המחויבים, כפי שיורה המנהל בהודעות לימאים;

(2)היא מצוותת בצוות בטיחות, ואם לא נקבע לה צוות בטיחות – מפעיליה ממלאים אחר הוראות כל דין הקובע את סגולות ההכשרה והרישוי הנדרשים מהם;

(3)היא מצוידת בציוד בטיחות מן הסוגים והדגמים כמפורט בתוספת העשרים לפחות, ובכמות שלא תפחת מהאמור בה ובהפלגה אל מחוץ למימי החופין של ישראל, היא מצוידת גם בציוד הקבוע בתקנה 13א(1) ו־(2); הוראה זו לא תחול על כלי השיט האמורים בתקנה 6.

(א)המנהל רשאי להורות, לכלי שיט ישראלי מסוים מסוג כנקוב בתוספת העשרים על ציוד בטיחות השונה בסוג, בדגם או בכמות מהקבוע לכך בתוספת האמורה, ובלבד שהורה כאמור להבטחת בטיחות השיט, בהתחשב בצורכי השיט של כלי השיט.

(ב)הורה המנהל על תקן ציוד בטיחות לפי תקנת משנה (א) ולאחר מכן חל שינוי בצורכי השיט של כלי השיט, יודיע בעלו או קברניטו של כלי השיט למנהל מיד על השינוי.

(ג)סירה או ספינה אשר אינה כלולה בסוגים המתוארים בתוספת העשרים, ואינה ספינת נוסעים בשכר, רשאי המנהל להורות לה על תקן ציוד בטיחות.

(ד)על החלטת המנהל לפי תקנה זו, רשאי בעל כלי השיט לערור לפני מנהל הרשות בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה; מנהל הרשות ייתן החלטתו בערר בתוך 14 ימים; כל עוד לא החליט מנהל הרשות אחרת, תעמוד החלטת המנהל בתוקפה.

(ה)בתקנה זו, ”המנהל“ – לרבות מפקח כלי שיט שהוא הסמיך לעניין זה.

תנאי הכשירות לגבי ארבה הם אלה המפורטים לגבי אניה בתקנה 5, בשינויים המחוייבים, למעט התנאים המפורטים בפסקאות (6), (8) ו־(13) שבה.

(א)המנהל רשאי לקבוע, דרך כלל או לתקופה מוגבלת, לגבי כלי שיט ישראלי מהסוגים הנקובים בתוספת השניה, תקן בטיחותי של אנשי צוות במספר ובדרגה השונה מהתקן שנקבע לכך בתוספת האמורה, בהתחשב באזורי ההפלגה של כלי השיט, בטיפוס כלי השיט, בסידורי אוטומציה או במיתקנים וציוד מיוחדים שבכלי השיט.

(ב)מספר ימאים בתפקיד ובדרגה, שקבע המנהל לכלי שיט ישראלי על פי תקנת משנה (א), יראו אותו לענין תקנות 2 עד 8 כאילו נקבע בתוספת השניה.

(ג)הורה המנהל על תקן צוות בטיחות לפי תקנת משנה (א) ולאחר מכן חל שינוי באזורי ההפלגה של כלי השיט, בסידורי אוטומציה או במיתקנים וציוד מיוחדים שבכלי השיט, יודיע בעלו או קברניטו של כלי השיט למנהל מיד על אודות השינוי.

כלי שיט אשר אינו כלול בסוגים המתוארים בתוספת השניה, רשאי המנהל לקבוע לגביו, דרך כלל או לתקופה מוגבלת, תקן צוות בטיחות.

(א)נמסרה לבעל או לקברניט של כלי שיט ישראלי הודעה מנומקת בכתב מטעם המנהל הקובעת כי כלי שיט אינו כשיר לשיט לצמיתות או עד אשר יתמלאו לגביו, להנחת דעתו של מפקח כלי שיט, התנאים הנקובים באותה הודעה, יראו את כלי השיט האמור כבלתי כשיר לשיט בהתאם לאמור בהודעה.

(ב)בעלו או קברניטו של כלי שיט ישראלי שנמסרה לו הודעה כאמור בתקנת משנה (א), רשאי לערור עליה לפני מנהל הרשות תוך 15 ימים מיום קבלת ההודעה.

(ג)מנהל הרשות יתן החלטתו בערר תוך 24 שעות מרגע הגשתו.

(ד)החלטת מנהל הרשות בערר היא סופית; כל עוד לא החליט מנהל הרשות אחרת, תעמוד הודעת המנהל לפי תקנת משנה (א) בתקפה.

על אף האמור בתקנה 2, רשאי המנהל להתיר, בהודעה בכתב לפי טופס ה׳ שבתוספת הראשונה, לבעלו או לקברניטו של כלי שיט ישראלי, את השטתו של כלי השיט למסע אחד בכפוף לתנאים אחרים כפי שימצא לנכון ואשר יפורטו באותה הודעה, גם אם יש בו מכונות, מכשירים, מתקנים, אבזרים או כל דבר אחר – פגומים, חסרים או בלתי מתאימים, לאחר שהוכח להנחת דעתו שאין הדבר מהווה או עלול להוות סכנה לכלי השיט, לשלומם של בני האדם הנמצאים בו או לבטיחות השיט בכלל.

על אף האמור בתקנה 2, מותר במקרה של אבדן כושר התנעה של כלי שיט ישראלי, לגרור את כלי השיט על ידי כלי שיט אחר המתאים לגרירה, לאחר שנעשו כל הסידורים לשם בטיחות כלי השיט הגורר והנגרר, הבטחת שלומם של בני האדם הנמצאים בהם ובטיחות השיט בכלל.

על אף האמור בתקנה 7, סירה אינה כשירה לשיט במסע בין־לאומי ולא יינתן לסירה רישיון שיט למסע בין־לאומי.

(א)לא יפליג כלי שיט ישראלי למסע בינלאומי מישראל, אלא אם כן יש בידי הקברניט היתר להפלגה בינלאומית חתום ביד מפקח, לפי הטופס המתאים שבתוספת השלישית.

(ב)לא יתן מפקח היתר הפלגה כאמור, אם יש לו יסוד סביר להאמין שכלי השיט אינו כשיר לשיט בהתאם לתקנות אלה.

(ג)הוראות תקנות משנה (א) ו־(ב) לא יחולו על ספינה אלא אם כן היא משמשת למטרות מסחריות או למטרות לימוד.

לא ישיט אדם ספינה אל מחוץ למימי החופין של ישראל אלא אם כן היא מצוידת, נוסף על ציוד הבטיחות הקבוע בתוספת העשרים, בכל אלה:

(1)משואת ביות חירום (E.P.I.R.B.‎);

(2)אסדת הצלה עם תעודת תוקף, המיועדת למספר בני אדם שאינו פחות ממספר המפליגים בספינה בפועל; על אסדת הצלה כאמור יחולו ההוראות המסומנות (1) ו־(3) בטור ההערות מול סודר 3 בטבלה מס׳ 1 בתוספת העשרים.

(א)לא יושט כלי שיט ישראלי אלא אם כן נמצא בכלי השיט צוות בטיחות.

(ב)(נמחקה).

לא יושט כלי שיט שאינו ישראלי בהיותו במימי החופין של ישראל אם, לדעת המנהל, אינו כשיר לשיט באופן המהווה או עלול להוות סכנה לכלי שיט, לשלומם של בני אדם שבו או לסביבה הימית או לבטיחות השיט בכלל, או אם אין הוא ממלא, לדעת מפקח כלי שיט, אחר התנאי האמור בתקנה 5(7).

(א)בתקנה זו, ”מכלית“ – כלי שיט שנבנה או הותאם בעיקרו להובלת מטענים בצובר נוזלי, לרבות מכלית שמן ומוצריו, מכלית שמן גולמי, מכלית כימיקלים ומכלית גז.

(ב)לא ישיט אדם ולא ירשה לאחר להשיט מכלית בתחום מימי החופין של ישראל אלא אם כן מותקנים בה מכלים ייעודיים למי נטל (Segregated Ballast Tanks) וכל מי הנטל נמצאים באותם מכלים, ואם גיל המכלית אינו עולה על 20 שנה.

(ג)לא ישיט אדם ולא ירשה לאחר להשיט בתחום מימי החופין של ישראל מכלית שהיא אחת מאלה:

(1)מכלית גז, אלא אם כן היא בנויה לפי הוראות קודקס של אימ״ו מספר 15 שבתוספת השבע עשרה;

(2)מכלית כימיקלים, אלא אם כן היא בנויה לפי הוראות קודקס של אימ״ו מספר 3 שבתוספת השבע עשרה.

(א)לא יוטענו על כלי שיט בישראל מטענים מסוכנים או מטענים בצובר כמשמעותם באמנה או בקודקס של אימ״ו או בהודעות לימאים ולא יפליג כלי שיט כאמור אלא אם יש ביד קברניטו של כלי השיט היתר טעינה חתום ביד מפקח כלי שיט לפי טופס הבקשה להיתר שבתוספת הרביעית, ובהתאם לתנאי ההיתר.

(ב)בקשה למתן היתר טעינת מטענים מסוכנים יש להגיש למפקח כלי שיט בטופס א׳ שבתוספת הרביעית כאשר נילווים אליה המסמכים הבאים:

(1)רשימת מטענים מסוכנים על גבי הטופס שבתוספת החמישית;

(2)תוכנית הספן, בשני עתקים;

(3)תעודת המכלה, אם המטען במכולה, לפי הטופס שבתוספת השישית או הצהרת שוגר לפי הטופס המתאים שבתוספת השביעית לפי הענין;

(4)אם המטען הוא מסוג קבוצת סיווג 1 של קודקס אימ״ו – בקשה מאושרת לבדיקת מתקן חשמלי לפי הטופס שבתוספת השמינית.

(א)הצהרת שוגר לפי טופס א׳ או ב׳ שבתוספת השביעית לפי הענין;

(ב)בקשה מאושרת לבדיקת מיתקן חשמלי לפי הטופס שבתוספת השמינית.

(ג)לא תיעשה המכלה, לא תוצא תעודת המכלה ולא תוגש תעודת המכלה למפקח כלי שיט אלא אם כן מסר שוגר המטען הצהרת שוגר לידי מוציא תעודת המכלה, או שטר מטען לפי סעיף 19ד לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים), התשל״ט–1978; מגיש בקשה למתן היתר טעינת מטענים מסוכנים, כאמור בתקנת משנה (א), יקבל לידיו הצהרת שוגר ויחזיק בה כל עוד נמצא המטען המסוכן במכולה.

(ד)לא תיעשה המכלה, לא תוצא תעודת המכלה ולא תוגש תעודת המכלה למפקח כלי שיט, אלא אם כן המכולה כשירה לתובלה בינלאומית בהתאם לתקנות הנמלים (בטיחות מכולות), התשמ״ג–1982.

(ה)בקשה למתן היתר לטעינת מטענים בצובר יש להגיש למפקח כלי שיט לפי טופס ב׳ שבתוספת הרביעית כאשר נילווים אליה המסמכים הבאים:

(1)תוכנית הטעינה, בשני עתקים;

(2)אם המטען מסווג כמטען מסוכן – מסמכים כאמור בתקנת משנה (ב) (1) עד (4).

(ו)נוסף לנדרש בתקנות משנה (ב) ו־(ג) רשאי מפקח כלי שיט לדרוש הצהרה חתומה ביד שוגר המטען לגבי תכונות המטען כלהלן:

(1)תכולת הלחות;

(2)מקדם טעינה;

(3)זוית דרדור;

(4)נקודת הזרימה בלחות;

(5)גבול הלחות הניתן להובלה.

(א)הוגשה בקשה למתן היתר טעינה לפי תקנה 16(ב) או (ה) יתן מפקח כלי שיט היתר טעינה אם נתמלאו להנחת דעתו כל התנאים האלה:

(1)תכנית הטעינה היא בהתאם להוראות המפורטות באמנה, באמנה לקווי טעינה בקודקס של אימ״ו, ובהודעות לימאים הנוגעות לענין;

(2)כלי השיט מצוייד בכל הציוד והמיתקנים הנדרשים, בהתאם לאמנה ולאמנה לקווי טעינה, לקודקס של אימ״ו, ולהודעות לימאים לשם הטעינה וההובלה של המטען.

(ב)המנהל רשאי לתת היתר טעינה בכפוף לתנאים שקבע.

(א)לא יוטענו על כלי שיט בישראל חמרים מקבוצת סיווג 1 של הקודקס של אימ״ו אלא בהשגחת מפקח כלי שיט.

(ב)לא יוטענו על כלי שיט בישראל מטענים בצובר מהסוגים שפורטו ופורסמו בהודעות לימאים אלא בהשגחת מפקח כלי שיט.

(ג)לא תוטען על כלי שיט בישראל תבואה בצובר אלא בהתאם להוראות הפרק השישי לאמנה ובהשגחת מפקח כלי שיט.

(ד)מטענים מסוכנים ומטענים בצובר, למעט מטענים המוזכרים בתקנות משנה (א), (ב) או (ג), יוטענו בכלי שיט בישראל בהשגחתו של מפקח כלי שיט, אם לדעת המנהל דרוש הדבר מטעמים שבבטיחות השיט או לשם הבטחת שלומם של בני אדם שבו, והודעה על חובת השגחה ניתנה לבעל כלי השיט או לקברניטו, לפי הטופס שבתוספת הרביעית.

(א)לא יפליג מנמל בישראל כלי שיט שטענו בו מטענים שטעינתם חייבת בהשגחה לפי תקנה 18, אלא אם יש ביד קברניטו תעודת טעינה חתומה ביד מפקח כלי שיט לפי הטופס שבתוספת התשיעית.

(ב)לא יפליג מנמל זר כלי שיט ישראלי שטענו בו מטענים המפורטים בתקנה 16(א) אלא אם הוא טעון כהלכה.

(ג)לא יכנס כלי שיט לנמל בישראל אלא אם הוא טעון כהלכה לפי הוראות תקנות אלה.

(א)יראו אניה טעונה כהלכה אם נתקיימו בה כל אלה:

(1)יש לה תעודת קו טעינה בין־לאומית תקפה, על פי טופס כדוגמת הטופס המצוי בנספח ג׳ לאמנה לקווי טעינה, וכן תעודת התאמה לפי הטופס המתאים בקודקס של אימ״ו לפי הענין;

(2)היא עומדת בתנאים לקביעת קווי טעינה שנקבעו באמנה לקווי טעינה;

(3)היא טעונה בהתאם למאושר, לפי תעודת קו טעינה בין־לאומית אשר ברשותה ושניתנה בהתאם לאמנה לקווי טעינה, בהתיחסות לאיזור אחד מאלה:

(א)לאיזור שבו נמצא נמל הטעינה;

(ב)לאחד האזורים שבו תעבור האניה בעת הפלגתה לנמל הפריקה;

(ג)לאיזור שבו נמל הפריקה;

בתקנה זו, ”איזור“ – כפי שנקבע בנספח ב׳ לאמנה לקווי טעינה;

(4)יציבות האניה חושבה בהתאם למשקל הכולל של מכולות הנמצאות על האניה, ומשקלה הכולל של כל מכולה נמסר לקברניט.

(ב)כלי שיט ישראלי שהאמנה לקווי טעינה אינה חלה עליו, יראו אותו טעון כהלכה אם מילא אחר הוראות תקנה 21.

(א)לא תוטען מכולה על אניה בנמל בישראל אלא אם כן משקלה הכולל אומת על ידי שקילה במאזניים מאושרים, למעט מכולה שהובאה לנמל בשטעון.

(ב)תוצאות שקילה כאמור, יירשמו בכל מסמכי המטען הנוגעים למכולה ויימסרו לקברניט האניה לפני הטענת המכולה עליה.

לא תוטען מכולה על אניה בישראל באם סומנה המכולה בסימן האמור בתקנה 42 לתקנות הנמלים (בטיחות מכולות), התשמ״ג–1982, שלפיו המכולה אינה כשירה לתובלה בינלאומית.

(א)כלי שיט, שאינו אניה, יראו אותו טעון כהלכה אם אינו טעון באופן המהווה סכנה לכלי השיט, לשלומם של בני־אדם שבו או לידו, או לבטיחות השיט בכלל, או שטעינתו אינה עלולה לפגוע בכושר השיט שלו.

(ב)מנהל הרשות רשאי בהודעות לימאים לקבוע תנאים לקביעת קווי טעינה ואת קווי הטעינה, לגבי סירות, ספינות וארבות בכלל, לגבי סוג מסויים של כלי שיט או לגבי כלי שיט מסויים.

(ג)התנאים לקביעת קווי טעינה ומידות קווי הטעינה יירשמו ברשיון השיט של כלי שיט שאינו אניה ויהוו חלק בלתי נפרד ממנו.

(ד)כלי שיט שאינו עומד בתנאים לקביעת קווי טעינה יראו אותו בלתי כשיר לשיט בהתאם לתקנות 6 עד 8, לפי הענין.

(ה)לא קבע מנהל הרשות קווי טעינה לכלי שיט יהיה זה מחובתו של הקברניט, הבעל, הסוכן, המפעיל, המשיט וכל אדם הנמצא בכלי השיט לודא שכלי השיט טעון כהלכה.

המנהל רשאי להורות, במסגרת הודעות לימאים, על אמצעי בטיחות וסידורים הנדרשים לגבי כלי שיט, בני אדם שבו ולגבי בטיחות השיט בכלל, הוראות אלה תתפרסמנה בכפוף לפרק השמיני לתקנות אלה.

כלי שיט אשר לגביו לא נתמלאו הוראות תקנה 21 יראו אותו כבלתי כשיר לשיט כל עוד לא נתמלאו הדרישות כאמור.

(א)המנהל רשאי לדרוש בכתב מבעליו או קברניטו של כלי שיט ישראלי אם נראה לו הדבר דרוש לשם בטיחות כלי השיט, שלומם של בני האדם שבו או לבטיחות השיט בכלל –

(1)להתקין בכלי השיט, תוך המועד הנקוב בדרישה, אותם מכונות, מכשירים, מיתקנים, אבזרים, אמצעי הצלה או דברים אחרים המפורטים בדרישה;

(2)לבצע, תוך המועד הנקוב בדרישה, בכלי השיט, במכונותיו, במכשיריו, במיתקניו, באבזריו, באמצעי ההצלה שבו או בכל דבר אחר שבו אותם שינויים המפורטים בדרישה;

(3)לנקוט לגבי כלי השיט, האנשים הנמצאים בו, מטענו, מכונותיו, מכשיריו, מיתקניו, אבזריו, אמצעי ההצלה שבו או כל דבר אחר שבו, אותם אמצעי בטיחות וסידורים המפורטים בדרישה;

(4)להגדיל את צוות הבטיחות שבתוספת השניה.

(ב)המנהל רשאי מטעמים כאמור בסעיף קטן (א) להגביל לגבי כלי שיט את אזורי השיט, את תקופת תקפו של רשיון השיט, את התקופה עד למועד הבדיקה הכללית כמפורט בדרישה, את שיטת ההפעלה והשימוש המיועד לכלי השיט.

כלי שיט אשר לגביו לא נתמלאו דרישות המנהל שלפי תקנה 24 יראו אותו בלתי כשיר לשיט כל עוד לא נתמלאו הדרישות כאמור.

(א)בעלו או קברניטו של כלי שיט שקיבל דרישה מאת המנהל כאמור בתקנה 24 רשאי לערור עליה לפני מנהל הרשות, תוך 15 ימים מיום קבלת הדרישה; אולם אין בהגשת הערר כדי להתיר את השטתו של כלי שיט שלא נתמלאו לגביו דרישות המנהל כאמור.

(ב)מנהל הרשות יתן החלטתו בערר תוך 24 שעות מרגע הגשתו.

(ג)החלטת מנהל הרשות בערר היא סופית.

פרק זה יחול על כלי שיט ישראלי שהוא אחד מאלה:

(1)אניה;

(2)גוררת;

(3)ספינת מכמורת;

(4)ספינת נוסעים בשכר.

(א)נוסף על צוות הבטיחות הקבוע לכלי השיט, חייבים בעל כלי השיט או מפעילו לצוות את כלי השיט בצוות משלים כדי להבטיח את אלה:

(1)קיום דרישות האמנה להכשרה והסמכה בדבר שעות העבודה והמנוחה;

(2)תפעול ואחזקה נאותה של כלי השיט, מטענו, ציודו ומערכותיו;

(3)רווחת הנוסעים ואנשי הצוות, בהתחשב בתנאי ההפלגה;

(4)הפעלת אמצעי הצלה, כיבוי אש ומערכות כלי השיט בעת חירום ומצוקה;

(5)מניעת זיהום ים מכלי השיט;

(6)מתן טיפול ועזרה רפואית;

(7)קיום תקשורת תקינה בין כלי השיט לתחנות אלחוט;

(8)קיום משמרות יעילות בגשר ובמכונה.

(ב)בבואם לצוות את כלי השיט בצוות משלים, ייתנו בעל כלי השיט או מפעילו את דעתם על כל אלה:

(1)גודל וסוג כלי השיט, מערכותיו, מבנהו וציודו;

(2)גודל וסוג מערכת ההנעה הראשית של כלי השיט, תוך דגש על תפקוד האוטומציה הקיימת בחדר המכונות, במערכת ההגה ובמערכת ריתוק כלי השיט לרציף;

(3)שיטת תחזוקת כלי השיט;

(4)המטען, לרבות ההכנות, הבדיקות והטיפולים הנדרשים לפני הטעינה, בעת הטעינה והפריקה, ובהובלה;

(5)תכיפות פקידת הנמלים ומשך ההפלגה;

(6)אזור ההפלגה מבחינת מזג אוויר, תנאי הים, תנאי הראות, צפיפות התנועה, הפלגות באזורים הסמוכים ליבשה, בנהרות, בנתיבי תעבורה, באזורים בעלי מרחב תמרון מוגבל הן מבחינת שטח הים והן מבחינת עומק המים ביחס לשוקע כלי השיט;

(7)פעילות מיוחדת בכלי השיט כגון הכשרת מתלמדים;

(8)מספר אנשי הצוות והנוסעים שכלי השיט רשאי להוביל.

(א)בכלי שיט יקוימו במשך כל שעות היממה משמרות רצופות, בגשר הפיקוד ובחדר המכונות, לכל הפחות, בידי מי שהוסמך להחזקת משמרת לפי תקנה 21 לתקנות הספנות (ימאים), התשס״ב–2002, או בידי מי שהוסמך לפי תקנות 10 עד 10ב לתקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים), התשנ״ח–1998, לפי הענין.

(ב)מספר אנשי המשמרת יהיה לפי החלטת הקברניט בהתייעצות עם בעל הדרגה הגבוהה ביותר במחלקת המכונה, ובלבד שבשעות חשיכה תכלול המשמרת בגשר הפיקוד 2 אנשי צוות לפחות.

(ג)על אף האמור בתקנת משנה (א) החובה להחזקת משמרת רצופה בחדר המכונות לא תחול על כלי שיט שברישיון השיט שלו נקבע לגבי חדר המכונות שלו כי הוא ”בלתי מאויש תקופתי“, ובלבד שמותקנת בו אזעקה לאיש בודד (Personal Alarm).

על אף האמור בתקנה 26ג בהיות כלי שיט בעגינה או רתוק בבטחה בנמל, בהתחשב במספר הנוסעים שבכלי השיט, בעבודות המטען, בתחזית מזג האוויר והים, בכללי הימאות הטובה, בנוהג הימי ובכללי הבטיחות הנהוגים, רשאי הקברניט להורות –

(1)כי כלי השיט יצוות בצוות הקטן מצוות הבטיחות, ויתקיימו בו משמרות רצופות שונות מהקבוע בתקנה 26ג, ובלבד שבכל עת יימצאו בכלי השיט אנשי צוות במספר, בדרגות ובתפקידים לצורך תפעולו השוטף של כלי השיט וכן לתת מענה הולם בכל מקרה של חירום ומצוקה;

(2)בכלי שיט שמאופי עבודתו הרגיל סגור בין הפלגה להפלגה והוא רתוק בבטחה בנמל, ריק מאדם וכל מערכותיו מושבתות – כי כלי השיט יעמוד בלא צוות ולא יתקיימו בו משמרות; האמור לעיל יבוצע רק לאחר קבלת אישור מנהל הנמל.

(א)לא ישיט אדם כלי שיט ישראלי אלא אם כן –

(1)כלי השיט מצוות בצוות בטיחות;

(2)כלי השיט מצוות בצוות משלים;

(3)כלי השיט מאויש במשמרות רצופות.

(ב)לא יעגון כלי שיט ישראלי אלא אם כן הוא מצוות ומאויש בהתאם להוראות תקנה 26ד.

בפרק זה –

”גולש סקי“ – אדם הניצב על לוח או על מגלשיים ומחזיק בידיו חבל גרירה עם ידיות אחיזה המחובר לכלי שיט, ובעת השטתו מפעיל על הלוח האמור כוחות הידרו דינמיים לעילוי וגלישה;

”מיתקן נגרר“ – גוף צף בעל ידיות אחיזה המותאם להסעת נוסעים עליו, והמחובר לכלי שיט בחבל גרירה;

”מצנח“ – יריעה המיועדת להרים אדם מעל פני המים, כשהיא מחוברת לכלי שיט בחבל גרירה ונגררת על ידיו.

(א)לא ישיט אדם אופנוע ים או כלי שיט הגורר מיתקן נגרר או גולש סקי באגמים, בנהרות ובשאר מקומות הראויים לשיט, בין שהם טבעיים ובין שהם מלאכותיים, למעט במפרץ אילת, בים התיכון, בים המלח ובימת כנרת.

(ב)לא ישיט אדם כלי שיט הגורר מיתקן נגרר בעת שיש עליו נוסעים, ולא יתיר בעל כלי שיט השטה כאמור, אלא אם כן המיתקן הנגרר תקין לפי תקנה 26ח, ונתקיימו כל התנאים שבתקנות 26ט עד 26יא.

(ג)לא ישיט משיט נוסע על אופנוע ים ולא יתיר בעל אופנוע הים השטה כאמור, אלא אם כן התקיימו כל התנאים שבתקנות 26ט1 ו־26ט2.

(ד)לא ישיט משיט אופנוע ים אלא אם כן התקיימו בו התנאים הקבועים בתקנה 26ט2(א).

(ה)לא ירכב נוסע על אופנוע ים אלא אם כן התקיימו בו התנאים הקבועים בתקנה 26ט2(א).

מיתקן נגרר תקין הוא מיתקן נגרר שנתקיימו בו כל אלה:

(1)על פי הוראות היצרן הוא מיועד להסעת נוסעים בעת גרירתו באמצעות כלי שיט;

(2)הוא בעל ידיות אחיזה לנוסעים;

(3)אם הוא גוף המנופח באוויר – הוא בעל שני תאי ציפה נפרדים לפחות.

משיט כלי השיט הגורר יתדרך את הנוסעים על המיתקן הנגרר, לפני תחילת ההפלגה, לגבי כל אחד מאלה:

(1)מהות פעולת הגרירה של מיתקן נגרר על ידי כלי שיט;

(2)הסכנות הצפויות לנוסעים עקב הפעילות או במהלכה וכיצד להימנע מהן או להתמודד עמן, בפרט לגבי מצבים כמפורט להלן:

(א)התהפכות המיתקן הנגרר;

(ב)נפילה למים מהמיתקן הנגרר;

(ג)היכלאות מתחת למיתקן הנגרר;

(ד)היתפסות בחבל הגרירה;

(3)ישיבה נכונה על המיתקן הנגרר;

(4)סימנים מוסכמים בין משיט כלי השיט לבין הנוסעים על המיתקן הנגרר, לגבי חיוויים אלה לפחות: ”סע“, ”עצור“, ”העבר אותי לכלי השיט הגורר“.

(5)אופן חגירת חגורות ההצלה.

לפני תחילת ההפלגה באופנוע ים, משיט אופנוע ים יתדרך את הנוסעים באופנוע הים לגבי כל אחד מהמפורטים להלן, ויוודא כי התקיימו בנוסעים התנאים הקבועים בתקנה 26ט2(א):

(1)מהות פעולת השיט של אופנוע הים;

(2)הסכנות הצפויות לנוסעים עקב השיט באופנוע הים או במהלכו והדרכים להימנע מהן או להתמודד עמן, ובפרט לגבי מצבים כמפורט להלן:

(א)התהפכות אופנוע הים;

(ב)נפילה למים מאופנוע הים;

(ג)אחיזה נכונה ובטוחה כנגד נפילה;

(ד)המשמעויות והסכנות של האצה פתאומית של אופנוע הים וניתורו על הגלים, והדרך להתגבר על סכנות כאמור;

(ה)חובתו של הנוסע על אופנוע הים, במהלך כל זמן ההפלגה על אופנוע הים, להיות חגור בחגורת בטיחות ולבוש במכנסי מגן, לפי תקנה 26ט2(א).

(א)משיט אופנוע ים והנוסעים בו יהיו –

(1)חגורים בחגורות הצלה מותאמות במידתן ומהודקות לגוף;

(2)לבושים במכנסי מגן אשר יש בהם כדי להגן מפני פגיעות; מכנסי המגן צריך שיהיו מבד עבה, גמיש ואטום למים ושיכסו את חלקו התחתון של גוף הלובש מן הברכיים עד המותניים לפחות, בדומה למכנסי חליפת גלישה או צלילה.

(ב)משיט אופנוע ים יזהיר את כל הנוסעים בו לפני האצה או ניתור על גלים, כי עליהם לשפר את אחיזתם.

(א)מספר הנוסעים על המיתקן הנגרר לא יעלה על מספר ידיות האחיזה או על מספר המקומות המיועדים לנוסעים על פי הוראות היצרן, לפי הקטן מביניהם.

(ב)מספר הנוסעים על המיתקן הנגרר בצירוף מספר האנשים שבכלי השיט הגורר לא יעלה על מספר הנוסעים המרבי שכלי השיט מורשה להסיע על פי רישיון השיט שלו; המנהל רשאי להתיר להסיע בכלי השיט הגורר ובמיתקן הנגרר, נוסעים במספר גבוה ממספר הנוסעים המרבי כאמור, אם הוכח, להנחת דעתו, כי כושר הנשיאה של כלי השיט מאפשר זאת.

(ג)הנוסעים על המיתקן הנגרר יהיו חגורים בחגורות הצלה מהודקות לגוף.

על השטת כלי שיט הגורר מיתקן נגרר בעת שיש על המיתקן הנגרר נוסעים, יחולו הוראות אלה:

(1)גרירה של יותר ממיתקן נגרר אחד בו זמנית מותרת רק כאשר המיתקנים כאמור נגררים על ידי חבל גרירה אחד;

(2)גרירת מיתקן נגרר תיעשה בשעות היום בלבד, מזריחת החמה עד שקיעתה;

(3)מהירות כלי השיט הגורר לא תעלה על 15 קשרים;

(4)גרירת מיתקן נגרר תיעשה במרחק העולה על 300 מטרים מנקודת שפל המים בחוף;

(5)עוזר המשיט שבצוות הבטיחות של כלי השיט הגורר, יקיים תצפית רצופה לעבר המיתקן הנגרר בכל מהלך ההפלגה;

(6)משיט כלי השיט לא יבצע בכלי השיט תמרון פתאומי העלול לגרום להפיכת המיתקן הנגרר.

לא ישיט אדם כלי שיט הגורר אחריו יותר מגולש סקי אחד, ולא יתיר בעל כלי השיט השטת כלי שיט כאמור.

בכלי שיט הגורר גולש סקי, מיתקן נגרר או מצנח, תותקן מנורה המאירה באור כתום מנצנץ הנראה בזוית של 360° לטווח שלא יפחת מ־500 מטרים באור יום; המנורה תופעל בכל עת שכלי השיט גורר גולש סקי או מיתקן נגרר או מצנח שעליו מצויים נוסעים; המנהל רשאי להורות על שינוי מיקומה של המנורה.

נערכת פעילות שיט מאורגנת ליותר מכלי שיט אחד, לרבות פעילות ספורטיבית, שניתנו לה כל האישורים הנדרשים לפי כל דין, רשאי המנהל, על אף האמור בתקנות 26ט עד 26יב ולמשך קיום אותה פעילות בלבד, להתיר באופן זמני גרירה באמצעות כלי שיט של מיתקן נגרר או של גולש סקי, אף אם תנאי התקנות האמורות אינם מתקיימים, ורשאי הוא, להבטחת בטיחות השיט, להתנות את ההיתר הזמני האמור בתנאים.

(א)כלי שיט ישראלי ייבדק בדיקה כללית בידי מפקח כלי שיט או צוות מפקחי כלי שיט, לפני רישומו, ואם האניה בבניה – לפני הפלגת הניסויים, ובמידת הצורך גם בעת בנייתה.

(ב)בכפוף לתנאים שנקבעו בתקנה 46(ג) –

(1)רשאי המנהל להורות על בדיקה כללית של אניה בחוץ לארץ;

(2)רשאי הבעל להזמין בדיקת כלי שיט בחוץ לארץ.

(ג)אניה שרישומה בישראל אינו חובה, תיבדק בדיקה כללית לפני הפלגתה לראשונה לאחר היותה לכלי שיט ישראלי.

(ד)המנהל רשאי לדרוש מהבעל או מקברניט כלי שיט הגשת כל תכניות כלי השיט במועד מוקדם מהמועד שנקבע לבדיקה; מצא המנהל לאור בדיקת תכניות כלי השיט שיש לבצע שינויים בכלי השיט לשם אבטחת כשירות כלי השיט בהתאם לתקנות 5 עד 8 יודיע על השינויים הנחוצים בכתב לבעל או לסוכן או לקברניט וביצוע שינויים אלה ייבדק במסגרת הבדיקה שלפי תקנת משנה (א).

(א)על אף האמור בתקנה 27 רשאי המנהל להורות כי בדיקה כללית ראשונה לכלי שיט שתפוסתו עד 500 טון ברוטו, הנמצא בחוץ לארץ, תתבצע בידי ארגון מוכר, באופן ובתנאים שהורה עליהם, ובלבד שניתן לכלי השיט אישור הנדסי לפי תקנות הבניה.

(ב)נבדק כלי שיט לפי תקנת משנה (א), חייבים בעלו וקברניטו להעמידו לבדיקה כללית מיד עם הגיעו לישראל.

כלי שיט ישראלי ייבדק בדיקה כללית בידי מפקח כלי שיט במועדים המפורטים להלן ממועד התחלת הבדיקה הכללית האחרונה שנערכה בו:

(1)אניה – כל שנה;

(2)סירת מנוע – כל שנתיים, ואם סירת המנוע משמשת להסעת נוסעים או משאות בשכר – כל שנה;

(3)ספינת מנוע – כל שנתיים, ואם ספינת המנוע משמשת להסעת נוסעים או משאות בשכר – כל שנה;

(4)סירת מפרש או סירת חתירה – כל שנתיים, ואם סירת המפרש או סירת החתירה משמשת להסעת נוסעים או משאות בשכר – כל שנה;

(5)ספינת מפרש – כל שנתיים, ואם הספינה משמשת להסעת נוסעים או משאות בשכר – כל שנה;

(6)גוררת – כל שנה;

(7)ארבה – כל שלוש שנים;

(8)ארבה שומטת – כל שנתיים;

(9)חפרת או ארבה בה מותקן מיתקן הרמה – כל שנה;

(10)כלי שיט אשר מתאריך בנייתו חלפו למעלה מעשרים שנים – כל שנה.

בדיקה כללית בכלי שיט לפי תקנות אלה כוללת בדיקת גוף כלי השיט, ספנתו, מכונותיו, מכשיריו, מיתקניו, אבזריו, מגורי הצוות והנוסעים וכן כל דבר אחר, אשר לדעת מפקח כלי שיט דרוש לבדקו לצורך קביעת כשירותו של כלי השיט לשיט.

(ב)בדיקה חלקית בכלי שיט היא בדיקה בהתאם לאמנה או לאמנה לקווי טעינה או לפי חוקי מדינה אחרת בכלי שיט בדגל זר ולפי בקשת מדינת הדגל.

(ג)בדיקה חוזרת בכלי שיט היא בדיקה של ליקויים שנתגלו בבדיקה כללית או של ליקויים שנתגלו בביקורת שלפי תקנה 32.

(ד)בדיקה חלקית כאמור בתקנת משנה (ב) אשר נערכה במעבדה או במיתקנים של מומחים שלא מקרב עובדי המדינה, הוצאותיה ישולמו בידי הבעלים, וזאת בנוסף לאגרה הקבועה בתקנה 103.

(א)המנהל רשאי לקבוע בכל עת בהודעה מנומקת שתימסר לבעלו או לקברניטו של כלי שיט ישראלי, כל מועד אחר, שימצא לנכון, לבדיקת כלי השיט, שיחול בתוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לגבי אותו כלי שיט בתקנה 28.

(ב)בדיקת כלי שיט לפי תקנת משנה (א) יכול שתהיה כללית או חוזרת.

(ג)מפקח כלי שיט יקבע לכל מקרה את היקפה של הבדיקה המיוחדת, בין חוזרת ובין כללית.

(ד)הבעל או הסוכן של כלי שיט ישראלי רשאי להזמין בדיקה מיוחדת; מפקח כלי שיט יקבע את היקפה של הבדיקה.

(א)הופסק השימוש בכלי שיט לתקופה רצופה העולה על שלושה חדשים ונמסרה על כך הודעה בכתב ומראש למנהל בצירוף רשיון השיט שלו ובתוך תקופת הפסקת השימוש כאמור חייב כלי השיט להיבדק בדיקה כללית בהתאם לתקנה 28, תידחה הבדיקה הכללית למועד סיום הפסקת השימוש כאמור.

(ב)הופסק השימוש באניה כאמור בתקנת משנה (א), יקבע המנהל צוות בטיחות וסדרי בטיחות בהתחשב במקום הריתוק, סוג האניה, תפוסתה, המערכות והציוד שבה.

(ג)לא נמסרה הודעה כאמור בתקנת משנה (א), יראו את כלי השיט כפעיל במשך כל התקופה, וכחייב בבדיקות, ברשיון שיט, בצוות בטיחות ובתשלום אגרות כמפורט בתקנות אלה.

המנהל רשאי לערוך בכל עת ביקורת בכלי שיט הנמצא בישראל, ובכלי שיט ישראלי הנמצא מחוץ לישראל, כדי לבדוק את כשירותו לשיט וכן כל דבר ומסמך שבו שיש לו קשר לכשירותו לשיט של כלי השיט; ביקורת כאמור תהא פטורה מתשלום אגרה.

(א)נמצא בביקורת שאניה אינה ממלאת אחר דרישות האמנה או האמנה לקווי טעינה, או קודקס אימ״ו, יכריז מנהל הרשות על האניה כבלתי כשירה לשיט כל עוד לא תוקנו הליקויים שנמצאו בביקורת.

(ב)הכרזה לפי תקנת משנה (א) תימסר בכתב –

(1)לבעל האניה או קברניטה או סוכנה;

(2)למנהל הנמל שבו נמצאת האניה;

(3)למפקד תחנת המשטרה של אותו נמל;

(4)לנציגות הדיפלומטית או הקונסולרית של המדינה שבה רשומה האניה;

(5)לנציג חברת הסיווג של האניה;

(6)למזכיר הכללי של אימ״ו.

(ג)כל עוד הכרזת מנהל הרשות בתוקף לא יעלה אדם לכלי השיט אלא ברשות מנהל הרשות או מפקח כלי שיט שהתמנה לפקח על האניה.

בעליו וקברניטו של כלי שיט חייבים להעמידו לבדיקה או לביקורת, לפי הענין, במקום ובמועד, ואם המועד לא נקבע בתקנות אלה – כפי שיורה מפקח כלי שיט, ולגבי ספינה או סירה או ארבה – כפי שיורה שוטר; אולם אין הוראה כאמור מהווה תנאי מוקדם לעריכת הבדיקה או הביקורת בידי מפקח כלי שיט בהתאם לסמכותו לפי תקנות אלה.

בעליו, קברניטו וכל איש צוות של כלי שיט שנערכת בו, או עומדת להערך בו, בדיקה או ביקורת, חייבים לפי דרישת מפקח כלי שיט –

(1)לבצע בכלי השיט, במכונותיו, במכשיריו, במיתקניו, באבזריו, בכלי ההצלה שבו או בכל דבר אחר שבו, כל אותן פעולות האמורות בדרישה, הנחוצות לשם עריכת הבדיקה או הביקורת;

(2)למסור למפקח כלי שיט כל תעודה או מסמך שברשותו או בשליטתו שיש להם קשר לכשירותו של כלי השיט לשיט;

(3)להשיב על שאלות מפקח כלי שיט בכל ענין שהוא נושא הבדיקה או הביקורת.

לא יתן בעל כלי שיט, קברניט או כל איש צוות ביודעין, הצהרה בפני המנהל או מפקח כלי שיט, שאינה נכונה בקשר למצב כושר שיט של כלי השיט או בקשר למצבם של מכונות, מכשירים, מיתקנים, אבזרים, אמצעי הצלה וכל דבר אחר שבכלי השיט ולא יתן הצהרה כאמור בלי שהיה לו יסוד סביר להאמין באמיתותה.

(א)מפקח כלי שיט יערוך הצהרה על בדיקה כללית או חלקית או חוזרת או מיוחדת או ביקורת שנערכה בכלי שיט בטופס שבתוספת העשירית.

(ב)העתק מהצהרת מפקח כלי שיט לפי תקנת משנה (א) יימסר לבעלים או לקברניט של כלי השיט האמור.

בעליו או קברניטו של כלי שיט ישראלי יודיע מיד, באמצעים המהירים ביותר העומדים לרשותו, למנהל, על כל פגיעה, תקלה, קילקול או תיקון של פגיעה, בגוף כלי השיט, במכונותיו, במכשיריו, במיתקנים, באבזרים, באמצעי ההצלה, על שינוי בצורת הפעלת כלי השיט, או בכל דבר אחר שבו, שיש להם קשר לכשירותו של כלי השיט לשיט.

(א)נבדק כלי שיט ישראלי בדיקה כללית בהתאם לתקנות 27(א), 27א, 28 או 30, ונמצא כשיר לשיט בהתאם לתקנות אלה, ינתן לבעליו רשיון שיט לפי טופס א׳ או ב׳ שבתוספת הראשונה, לפי הענין.

(ב) (1)רשיון השיט הזמני הניתן לפי טופס ג׳ או ה׳ שבתוספת הראשונה לפי הענין, יינתן בו זמנית עם סיום הבדיקה, ותקפו לא יעלה על 3 חדשים.

(2)בגמר רישומו של כלי השיט במרשם הישראלי או בגמר העברת הבעלות יוחלף רשיון השיט הזמני ברשיון שתקפו בהתאם לתקנה 43(א).

(ג) (1)רשיון השיט ינתן לבעלו או לקברניטו של כלי שיט רשום, ובכלי שיט שפטור מרישום – לקברניט בלבד.

(2)רשיון השיט ישא את חתימת המנהל או מפקח כלי שיט וחותמת רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה.

(א)לא ישיט אדם כלי שיט ישראלי, אלא אם כן יש לכלי השיט רישיון שיט בר תוקף, וההשטה נעשית בהתאם לתנאים ולהגבלות שברישיון השיט.

(ב)לא ישיט אדם כלי שיט ישראלי אלא אם כן רישיון השיט נמצא בכלי השיט.

(א)על אף האמור בתקנה 39, רשאי המנהל לתת רשיון שיט לכלי שיט פלוני גם אם לא נסתיימה בו הבדיקה הכללית בתנאי שכלי השיט יועמד בידי בעליו או סוכנו או קברניטו להשלמת הבדיקה במקום ובמועד שיורה מפקח כלי השיט.

(ב)לא נסתיימה בדיקה כללית בכלי שיט פלוני שניתן לו רשיון כאמור בתקנת משנה (א), תוך שלושה חדשים מיום מתן הרשיון יפקע מאליו רשיון השיט של אותו כלי שיט.

(ג)הבעלים או הסוכנים רשאים להזמין בדיקת כלי השיט בחוץ לארץ בתנאים שנקבעו בתקנה 46(ג).

(א)המנהל רשאי להגביל את רשיון השיט ולהתנות בו תנאים מטעמי בטיחות השיט, ובעליו וקברניטו של כלי השיט שרשיונו הוגבל או שנקבעו בו תנאים כאמור, חייבים למלא אחר אותם ההגבלות והתנאים.

(ב)כלי שיט שאינו אניה אשר תחום השיט או שיטת ההפעלה או השימוש המיועד לו הוגבלו בידי המנהל בהתאם לתקנה 24(ב), רשאי בעליו או קברניטו להזמין בדיקה מיוחדת בהתאם לתקנה 30(ד) לשם קבלת פטור זמני מההגבלה.

(ג)נערכה הבדיקה המיוחדת ונמצא שכלי השיט מצויד בהתאם לתקנה 5 עד 9 ומתאים לשירות שהועד לו יתן המנהל פטור מהגבלת תחום השיט לפי טופס ד׳ שבתוספת הראשונה שיהווה חלק בלתי נפרד מרשיון השיט של כלי השיט.

(א)סירב המנהל לתת לכלי שיט רשיון שיט, ימסור לבעלו או לקברניטו של כלי השיט כאמור, הודעת סירוב מנומקת.

(ב)בעלו או קברניטו של כלי שיט רשאים לערור על הודעת סירוב לפני מנהל הרשות תוך 15 ימים מיום קבלתה.

(ג)מנהל הרשות יתן החלטתו בערר תוך 24 שעות מרגע הגשתו.

(ד)החלטת מנהל הרשות בערר היא סופית.

(א)תוקף רשיון שיט שניתן לכלי שיט לפי תקנות אלה יפקע במועדים המפורטים להלן ממועד פקיעתו של רשיון השיט האחרון שניתן לכלי שיט, אולם רשיון שניתן לראשונה לכלי שיט יפקע במועדים המפורטים להלן ממועד מתן הרשיון:

(1)לגבי אניה – כעבור שנה;

(2)לגבי סירת מנוע – כעבור שנתיים, ואם סירת המנוע משמשת להסעת נוסעים או משאות בשכר – כעבור שנה;

(3)לגבי ספינת מנוע – כעבור שנתיים, ואם הספינה משמשת להסעת נוסעים או משאות בשכר – כעבור שנה;

(4)לגבי סירת מפרש, ספינת מפרש או סירת חתירה – כעבור שנתיים, ואם הסירה או הספינה משמשת להסעת נוסעים או משאות בשכר – כעבור שנה;

(5)לגבי גוררת – כעבור שנה;

(6)לגבי ארבה – כעבור שלוש שנים;

(7)לגבי חפרת או ארבה בה מותקן מיתקן הרמה – כעבור שנה.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי המנהל לקבוע ברשיון השיט כי הוא יפקע במועד מוקדם יותר.

(ג)חל מועד פקיעת רשיון שיט של כלי שיט בתקופה שבה הופסק השימוש בו לשלושה חדשים רצופים לפחות, ונמסרה עליה הודעה מראש ובכתב למנהל בצירוף רשיון השיט של כלי השיט, יראו ברשיון השיט שניתן לכלי השיט האמור, לאחר סיום תקופת הפסקת השימוש בו, לצורך חישוב מועד פקיעתן כאמור בתקנת משנה (א), כרשיון שניתן לראשונה לכלי השיט.

(ד)פקע תקפו של רשיון שיט של כלי שיט ינתן רשיון שיט חדש לאחר שנתקיימו הוראות תקנה 39.

(ה)תוקף רשיון שיט שניתן לכלי שיט לפי תקנת משנה (ג) לאחר שבוטל רשיון השיט האחרון שלו לפי תקנות אלה, יהיה מיום נתינתו ועד למועד שבו היה צריך לפקוע רשיון השיט האחרון אילו לא בוטל כאמור, ואם אותו מועד חלף – עד למועד שנקבע בתקנת משנה (א) לגבי רשיון שניתן לראשונה לכלי שיט.

(ו)תוקפו של רישיון שיט שניתן לכלי שיט בעקבות בדיקה כללית כאמור בתקנה 27א יפקע בהגיע כלי השיט לישראל.

(א)המנהל יבטל רשיון שיט שניתן לכלי שיט פלוני, במקרים המפורטים להלן, על ידי מסירת הודעה מנומקת בכתב על הביטול לבעל כלי השיט או לקברניטו.

(1)אם יש לו יסוד סביר להאמין שכלי השיט אינו כשיר לשיט בהתאם לתקנות אלה;

(2)אם חל על כלי השיט איסור שיט על פי הוראות כל דין.

(ב)המנהל רשאי לבטל רשיון שיט שניתן לכלי שיט פלוני, במקרים המפורטים להלן על ידי מסירת הודעה מנומקת בכתב על הביטול לבעל כלי השיט, לסוכנו או לקברניטו –

(1)אם יש לו יסוד סביר להאמין שחלו שינויים באחד הפרטים הכלולים ברשיון השיט ולא נתמלאו הוראות תקנה 50(א).

(2)אם כלי השיט לא נבדק בדיקה כללית בהתאם לתקנות אלה או אם בעלו, סוכנו או קברניטו לא מילאו אחר הוראות תקנה 34.

(3)אם אירעה תאונה ימית לכלי השיט ולא נמסרה על כך הודעה לפי תקנה 98 או שאירע אחד מהמקרים המצריכים מתן הודעה לפי תקנה 38 והודעה כזו לא נמסרה כאמור.

(ג)בוטל רשיון שיט של כלי שיט ולאחר מכן חדלו הסיבות שגרמו לביטולו מלהתקיים, יתן המנהל לבעלו או לסוכנו או לקברניטו רשיון שיט חדש אם הוכח להנחת דעתו, שכלי השיט כשיר לשיט בהתאם לתקנות אלה.

בוטל רשיון שיט של כלי שיט פלוני לפי תקנות אלה, בטלה מאליה כל תעודה שניתנה לגבי אותו כלי שיט בהתאם לאמנה או לאמנה לקווי טעינה או הקודקס של אימ״ו כל עוד בטל רשיון השיט.

(א)אם במועד פקיעת רשיון השיט נמצא כלי השיט מחוץ לישראל, רשאי המנהל להאריך מדי פעם בפעם את תקפו של רשיון השיט, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על שנה ובתנאי שהוכח, להנחת דעתו של המנהל, כי מצב כלי השיט מבחינת כושר השיט מצדיק מתן הארכה כאמור.

(ב)היה למנהל יסוד להאמין כי מצב כלי השיט מבחינת כושר שיט אינו מצדיק מתן הארכה, יורה המנהל למפקח כלי שיט או למספר מפקחי כלי שיט לפי הענין, לצאת לחוץ לארץ ולבדוק את כלי השיט בדיקה כללית.

(ג)הוצאות נסיעתו של מפקח כלי שיט למקום הבדיקה הכללית וחזרה, נסיעותיו בחוץ לארץ וכן שהייתו בחוץ לארץ, ישולמו בידי הבעל או הסוכנים בארץ.

(ד)רשיון שיט שתקפו הוארך כאמור בתקנת משנה (א) יעמוד בתקפו עד תום תקופת הארכה או עד בואו של כלי השיט לנמל בישראל, הכל לפי המועד המוקדם יותר.

(ה)בכל מקרה אחר רשאי המנהל להאריך את תקפו של רשיון שיט לתקופה שאינה עולה על שלושה חדשים בתנאי שהוכח להנחת דעתו של המנהל כי מצב כלי השיט מבחינת כושר השיט מצדיק מתן הארכה כאמור.

(ו)החליט המנהל להאריך את רשיון השיט כאמור בתקנת משנה (א) יינתן האישור להארכה לפי הטופס שבתוספת האחת־עשרה.

(ז)המנהל רשאי להאריך תקפן של תעודות שניתנות בהתאם לאמנה או לאמנה לקווי טעינה ובכפוף לתנאים שנקבעו באמנה או באמנה לקווי טעינה, לפי הטופס שבתוספת האחת־עשרה.

(ח)המנהל רשאי להורות על ביצוע הבדיקה הכללית כאמור בתקנת משנה (ב) כפי שנקבע בנספח לאמנה בפרק 1, חלק ב׳, תקנה 6, ובסעיף 13 לאמנה לקווי טעינה.

אם במועד פקיעת רשיון השיט שתקפו הוארך או במועד שחל בתקופת ההארכה כאמור בתקנה 46, חייב כלי השיט להיבדק בדיקה כללית כאמור בתקנה 28 או 30 תידחה מאליה הבדיקה הכללית עד למועד פקיעת רשיון השיט שתקפו הוארך כאמור או עד למועד מוקדם יותר שיורה עליו המנהל.

(א)בעלו או קברניטו של כלי שיט ישראלי שלפי התכנית הצפויה של הפלגתו יחול מועד פקיעת רשיון השיט שלו או מועד הבדיקה הכללית שצריכה להיערך בו לפי תקנה 28 או 30 בהיות כלי השיט מחוץ לישראל, חייב להודיע על כך למנהל בצירוף תכנית ההפלגה 45 ימים לפחות לפני המועדים האמורים, הכל לפי המועד המוקדם יותר.

(ב)תכנית ההפלגה תפרט את המועדים והנמלים שאותם יפקוד כלי השיט החל במועד פקיעת רשיון השיט למשך תקופה של שלושה חדשים.

(ג)המנהל רשאי להורות על בדיקה כללית או השלמת הבדיקה הכללית לפי תקנה 37, בחוץ לארץ, בכפוף לאמור בתקנה 46(ג).

בוטל רשיון שיט לפי תקנה 44 יחזיר בעל כלי השיט או סוכנו או קברניטו את הרשיון למפקח כלי שיט תוך 15 ימים מיום קבלת ההודעה לפי תקנה 44(א) או (ב).

(א)חל שינוי באחד הפרטים הכלולים ברשיון השיט, ימסור בעלו או קברניטו, תוך שלושים ימים מיום השינוי, את רשיון השיט למפקח כלי שיט בצירוף הודעה על השינוי, ואם כלי השיט נמצא מחוץ לישראל – מיד עם בואו של כלי השיט לנמל בישראל.

(ב)הוגש מסמך המעיד, להנחת דעתו של המנהל, כי חל שינוי באחד הפרטים הכלולים ברשיון השיט, ירשום המנהל בכפוף לכל סמכות הניתנת לו לפי תקנות אלה, את השינוי ברשיון השיט ויחזיר את רשיון השיט לבעלו או לקברניטו של כלי השיט.

(א)בעלו או קברניטו של כלי שיט שרשיונו אבד או נשחת חייב להודיע על כך מיד למנהל.

(ב)שוכנע המנהל כי רשיון שיט של כלי שיט אבד או נשחת, יתן לבעלו או לקברניטו רשיון אחר תחתיו.

מפקח כלי שיט, שוטר, ובאניה – שוטר מדרגת סמל ומעלה, רשאי לדרוש מבעלו או מקברניטו של כלי שיט ישראלי, להציג בפניו את רשיון השיט שניתן לגבי כלי השיט, וכן רשאי הוא למנוע את הפלגתו של כלי שיט ישראלי – אם לא הוצג בפניו רשיון שיט בר תוקף או שלא נתמלאו לגבי כלי השיט התנאים שנקבעו ברשיון השיט.

בפרק זה –

”אמנה“ – כל אחת מאלה:

(1)האמנה הבין־לאומית בדבר בטיחות החיים בים, משנת 1974;

(2)האמנה הבין־לאומית לקווי טעינה, משנת 1966;

(3)האמנה הבין־לאומית למניעת זיהום מכלי שיט 1973 כתיקונה בפרוטוקול משנת 1978 (להלן – האמנה בדבר מניעת זיהום הים);

(4)האמנה הבין־לאומית בדבר תקנים, הכשרה ותיעוד של יורדי ים משנת 1978;

(5)האמנה הבין־לאומית בדבר מדידת תפוסה משנת 1969;

”ארגון מוכר“ – (נמחקה);

”כלי שיט זר“ – (נמחקה);

”מדינת הדגל“ – (נמחקה);

”בדיקת תיעוד“ – בדיקת התעודות אשר כלי השיט נושא עמו לפי אמנה;

”מפקח כלי שיט“ – מפקח כלי שיט בעל נסיון של שנה לפחות בתפקידו, שמונה בידי המנהל לבצע פיקוח ובדיקות לפי פרק זה;

”תעודה“ – מסמך בר תוקף שהוציא ארגון מוכר או צד לאמנה, והמכיל מידע מדויק ומשמעותי בנוגע לעמידה בדרישות אמנה.

לא יושט כלי שיט זר שעבר בדיקה בהתאם להוראות פרק זה, בהיותו במימי החופין של ישראל זולת אם אישר המנהל כי הוא כשיר לשיט והוא ממלא אחר הוראות תקנות אלה.

(א)כלי שיט זר ייבדק בדיקת תיעוד ובדיקה של מצבו הכללי בידי מפקח כלי שיט, בהתקיים אחד מאלה:

(1)המנהל או מפקח כלי שיט סבור כי יש לקיים בדיקת תיעוד;

(2)מדינה אחרת החברה באימ״ו ביקשה שתיערך בדיקת תיעוד;

(3)נמסרה ידיעה מאיש צוות כלי השיט, מארגון מקצועי, או מכל בעל ענין אחר בבטיחות השיט או בשמירת איכות הסביבה הימית, שלפיה יש צורך בקיום בדיקת תיעוד.

(ב)בעלו או קברניטו של כלי שיט שעומדת להיערך בו בדיקת תיעוד יציג בפני מפקח כלי שיט כל תעודה או מסמך המצוי ברשותו או בשליטתו והנוגע לכשירותו של כלי השיט לשוט, או כל תיעוד אחר על פי אמנה.

(א)בעלו או קברניטו של כלי שיט זר יעמיד את כלי השיט לבדיקה תפעולית מפורטת (להלן – בדיקה מפורטת) כפי שיורה מפקח כלי שיט, אם התעורר ספק בעת בדיקת התיעוד לגבי אחד מאלה:

(1)העדר ציוד מהותי או התקנה מהותית הנדרשים בהתאם לאמנה;

(2)תוקפו של תיעוד כלי השיט;

(3)יומני כלי השיט, נוהלי תפעול ותיעוד כלי השיט אינם מצויים בכלי השיט או אינם מעודכנים כנדרש;

(4)גוף כלי השיט, מערכותיו או מיתקניו ניזוקו באופן שנגרמה סכנה לאפיצות כלי השיט;

(5)קיימים ליקויים מהותיים בציוד הבטיחות, בציוד מניעת זיהום ים או בציוד הניווט;

(6)רב החובל או צוות כלי השיט אינם בקיאים בפעילות החיונית של כלי השיט בקשר לבטיחות השיט או למניעת זיהום הים, או שפעילות חיונית כאמור לא בוצעה למרות הצורך לבצעה;

(7)אין תקשורת ראויה בין אנשי מפתח בצוות כלי השיט ובין שאר אנשי הצוות, בהעדר שפה משותפת;

(8)העדר רשימת עמדות חירום מעודכנות ותכניות כיבוי אש, ולאניית נוסעים – העדר תכנית בקרת נזקים;

(9)התקיים שידור שגוי של אותות מצוקה שלא בוטל בהליך מתאים;

(10)נתקבלו מידע או תלונה ובהם ידיעה לפיה כלי השיט אינו עומד בתקן הבטיחות הנדרש.

(ב)מפקח כלי שיט רשאי לבדוק את רמת הידיעות של אנשי הצוות של כלי שיט זר ואת יכולתם המקצועית לקיים משמרת בטוחה, בהתרחש אחד מאלה:

(1)כלי השיט היה מעורב בהתנגשות, עליה על החוף, עליה על שרטון או החפה;

(2)כלי השיט היה מעורב בזיהום הים או שיש יסוד לחשש שהיה מעורב כאמור;

(3)כלי השיט תומרן בצורה בלתי בטוחה או בניגוד להוראות בדבר נתיבי שיט;

(4)כלי השיט מתופעל באופן המהווה סכנה לאנשים, לרכוש או לסביבה.

מפקח כלי שיט רשאי להעמיד כלי שיט זר לבדיקה מפורטת כאמור בתקנה 52ד, רק כל עוד מתקיים אחד או יותר מאלה:

(1)רב החובל של כלי השיט קבע כי אין בביצוע הבדיקה המפורטת כדי לסכן את בטיחות כלי השיט, הצוות, הנוסעים המטען או המפקחים;

(2)תפעולו השוטף של כלי השיט לרבות עבודות השינוע, הפריקה והטעינה לא ייפגעו בעקבות בדיקה כאמור; תנאי זה לא יחול אם קיים חשש שהמשך התפעול יהווה סכנה לאנשים, לרכוש או לסביבה.

(א)בבדיקה תפעולית מפורטת של כלי שיט זר, יבדוק מפקח כלי שיט אחד או יותר מאלה, לפי שיקול דעתו:

(1)אנשי צוות כלי השיט מבצעים את תפקידיהם כמפורט ברשימת עמדות החירום של כלי השיט;

(2)מתקיימת תקשורת ראויה בין אנשי מפתח בצוות כלי השיט והנוסעים, בעיקר בזמן חירום, באופן שהתפעול הבטיחותי של כלי השיט מתנהל כנדרש;

(3)תירגול נטישה ושימוש בציוד כיבוי אש מתבצע כראוי, תוך הכרת התכניות לכיבוי אש;

(4)קיימת בכלי השיט תכנית להיערכות חירום למקרה של זיהום הים בשמן או בחומרים מזיקים, ולענין כלי שיט המוביל נוסעים, כלי השיט מצויד גם בתכנית לבקרת נזקים והוא מסוגל להתמודד עם תקלות במקרה חירום;

(5)ציוד הניווט והמכשור בגשר הפיקוד בכלי השיט מתופעל כראוי תוך הכרת היכולת לבצע שינויים במצבי שליטה במערכת ההיגוי;

(6)אנשי הצוות המאיישים תפקידים הקשורים למטען או לציוד הקשור למטען, מכירים את תפקידיהם ואופן ביצועם, לרבות הסכנות הכרוכות בשינוע מטען, הובלתו ודרכי הטיפול בו;

(7)אנשי הצוות הממונים על תפעול מערכת המכונות בכלי השיט מכירים את חובותיהם בקשר לתפעול מערכות חיוניות, ואת המערכות עצמן לרבות:

(א)מערכת מקורות כוח החשמל לשעת חירום ומערכת חשמלית חלופית;

(ב)מערכת היגוי חירום;

(ג)מערכת משאבות כיבוי אש ושיפולים;

(ד)כל ציוד אחר החיוני למקרה חירום;

(8)אנשי הצוות מכירים את נוהלי התפעול הבטיחותי של הציוד ויכולים לבצע את ההוראות בדבר תפעול כאמור;

(9)אנשי הצוות מכירים את הוראות האמנה בכל הקשור לחללי המכונה בכלי השיט;

(10)דרישות אמנה בכל הנוגע לנוהלי שינוע, טעינה ופריקה של מטענים, ניקוי מכלי המטען, מילוי הפרטים בפנקס שמן ביומן רישום המטען, ושימוש במיתקני קליטה נמליים, מתקיימות במלואן.

(11)מטען מסוכן מובל נושא את התיעוד כנדרש, אופן הטענתו על כלי השיט נעשה בהתאם לדרישות ההפרדה לענין חומרים מסוכנים, והצוות מכיר ויודע את הפעולות החיוניות שבהן יש לנקוט במקרה חירום;

(12)נתקיימו הוראות אמנה בדבר מניעת זיהום הים מאניות, לרבות בדיקת השימוש במיתקני קליטה נמליים כנדרש.

(ב)מבלי לגרוע מפרטי הבדיקה כאמור בתקנת משנה (א), רשאי מפקח כלי שיט במסגרת הבדיקה המפורטת, לבדוק גם:

(1)את התיעוד הכללי של כלי השיט שניתן בידי מדינת הדגל לצוות הבטיחות, והתאמתו לדרישות אמנה;

(2)התאמת תעודות אנשי הצוות לדרישות אמנה והצבתם לפי תפקידיהם;

(3)מילוי הוראות אמנה לענין הכשרתם והסמכתם של ימאים.

מפקח כלי שיט שערך בדיקה מפורטת בכלי שיט זר, ימסור בסיומה לרב החובל את פירוט תוצאותיה ואת רשימת הליקויים שיש לתקן (להלן – דו״ח בדיקה); דו״ח הבדיקה ייערך לפי התוספת התשע עשרה.

נתגלו ליקויים בכלי שיט בבדיקה המפורטת, רשאי המנהל להורות, לפני שתותר הפלגת כלי השיט, על בדיקה חוזרת או בדיקות חוזרות עד שתוקנו הליקויים להנחת דעתו.

(א)נוסף על האמור בתקנה 52ח רשאי המנהל להורות על עיכוב הפלגתו של כלי שיט זר; בטרם יורה כאמור ישקול המנהל אם הליקויים שנתגלו בבדיקה מפורטת של כלי שיט מהותיים עד כדי עיכוב כלי השיט.

(ב)המנהל רשאי להורות על עיכוב הפלגתו של כלי שיט זר אם לא השתכנע מדו״ח הבדיקה שכלי השיט ואנשי צוותו מסוגלים לקיים במהלך ההפלגה הצפויה כל אחד מאלה:

(1)לנווט את כלי השיט בביטחה;

(2)לשנע, להוביל ולקיים מעקב על המטען המובל;

(3)לתפעל את חדר המכונות בביטחה;

(4)לקיים הנעה והיגוי נאותים;

(5)להתמודד ביעילות בכיבוי אש בכל חלקי כלי השיט;

(6)לנטוש את כלי השיט במהירות ובביטחה ולבצע הנצלה, אם יהיה צורך בכך;

(7)למנוע זיהום של הסביבה;

(8)לקיים יציבות מספקת;

(9)לקיים אפיצות נאותה;

(10)לקיים קשר בזמן מצוקה, אם יהיה צורך בכך;

(11)לאפשר תנאי בטיחות ובריאות הולמים בכלי השיט.

(ג)המנהל רשאי להורות על עיכוב הפלגת כלי שיט זר אם ראה שאנשי הצוות אינם ממלאים אחר הוראות אמנה והתקנים שנקבעו בה.

(א)המנהל רשאי לאסור על כלי שיט זר, להיכנס לתחומי מדינת ישראל, אם מדו״ח הבדיקה עולה כי כלי השיט עלול לסכן את הבטיחות, את איכות הסביבה או את שלומם של בני אדם.

(ב)הודעה בדבר איסור כניסה כאמור, תימסר לרב החובל של כלי השיט ולמדינת הדגל עם פירוט הסיבות שבשלהן נאסרה כניסת כלי השיט.

החליט המנהל על עיכוב הפלגתו מישראל של כלי שיט זר, תימסר הודעה על כך למדינת הדגל ולארגון המוכר.

נמצאו ליקויים בבדיקה מפורטת שקיים מפקח כלי שיט, אולם לא עוכב כלי השיט הזר, תימסר הודעה בדבר הליקויים שנתגלו למדינה שבתחומה נמצא נמל היעד הקרוב של כלי השיט, למדינת הדגל ולארגון המוכר.

עוכבה הפלגתו של כלי שיט זר בשל הפרת הוראה מהוראות אמנה, יימסר דיווח על כך לאימ״ו, לפי הטופס הקבוע בתוספת התשע־עשרה.

אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין שענינו האמנה בדבר מניעת זיהום הים.

(א)בעלו או סוכנו או קברניטו של כלי שיט שאינו ישראלי, למעט אניה הרשומה במדינת חוץ, לא ישיטו את כלי השיט אל מקום מוצא או עגינה או רתיקה במימי החופין ובמים הפנימיים של ישראל וממנו אלא אם נתקיים אחד מאלה:

(1)מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, נתן הוראה להשיט את כלי השיט;

(2)ההפלגה מיועדת להשטת כלי השיט לנמל במדינת חוץ;

(3)(נמחקה);

(4)ניתן לכלי השיט היתר שיט זמני (להלן – היתר) לפי טופס ה׳ שבתוספת הראשונה וסומנו בו סימני זיהוי כאמור בתקנות 60 ו־61 אשר נקבעו לכלי השיט;

(5)הבעל או הסוכן או קברניט כלי השיט הצהירו לפני מנהל הנמל שכלי השיט נמצא בשהיה ארעית בישראל, שאינה עולה על 30 ימים ברציפות, ואינה עולה על 180 ימים מצטברים בשנה מיום כניסת כלי השיט לישראל לראשונה.

(ב)מנהל נמל רשאי להאריך תקופת השהייה הארעית האמורה בתקנת משנה (א)(5) לששים ימים נוספים.

(א)מפקח כלי שיט יתן היתר לכלי שיט אם הוא כשיר לשיט להנחת דעתו, ואחרי שבעל כלי השיט הציג בפניו ראיה מהשלטונות המוסמכים במדינת הדגל של כלי השיט (להלן – הראיה), אשר לפיה התקיימו כל אלה:

(1)אושרה הפעלת כלי השיט באותו סוג פעילות המבוקש לגבי מימי החופין של ישראל (להלן – סוג הפעילות);

(2)מפורט תחום השיט בו רשאי כלי השיט לעסוק בהתאם לסוג הפעילות;

(3)מפורטים תיאור דרגות ההסמכה ותקן הבטיחות לפיהם יש לאייש את כלי השיט בעת הפעילות;

(4)מפורט ומתואר הציוד לבטיחות החיים בים אשר חייב להימצא בכלי השיט בעת הפעילות.

(ב)מפקח כלי שיט רשאי לדרוש אישור לאמיתות הפרטים המפורטים בתקנת משנה (א) מהנציגות הדיפלומטית של המדינה אשר נתנה את הראיה; עד קבלת אישור כאמור רשאי מפקח כלי שיט שלא לתת היתר.

(ג)מצא מפקח כלי שיט כי הדרישות המפורטות בתקנת משנה (א) פחותות מהדרישות המפורטות בתקנות 6 או 7, רשאי הוא לקבוע בגוף ההיתר כי בכלי השיט האמור אסור השיט על אזרחי ישראל.

תקנות 41, 42, 44 (למעט פסקת משנה (ב)), ו־52 וכן הוראות הפרק העשירי יחולו על היתר בשינויים המחוייבים.

תקפו של היתר לשנה אחת מיום נתינתו, והוא אינו ניתן להארכה או חידוש.

פקע תקפו של היתר לפי תקנה 53, יראו בכלי השיט שלגביו ניתן היתר, לענין תקנות אלה, כלי שיט ישראלי כל עוד הוא נמצא בתחום מימי החופין, או המים הפנימיים של ישראל. ויחולו עליו הוראות תקנות אלה כאילו היה כלי שיט ישראלי.

בסימן זה –

”כלי שיט“ – כלי שיט, שאורכו המרבי אינו עולה על 36 מטרים המסיע או המיועד להסיע נוסעים בשכר, למעט כלי שיט המספק שירותי סיראות;

”צוות כלי שיט“ – כל אדם הנמצא בכלי השיט והנדרש לכך על פי דין, למעט מי שהוא נוסע;

”שירותי סיראות“ – הובלת בני אדם או ציוד אל כלי שיט או אל מיתקן ימי או מהם, בכלי שיט שמשמש, בין היתר, לסיוע בתמרוני אניות ובקשירתן בשטח הנמל.

צוות כלי שיט ילבש לבוש נקי ומסודר, והמאפשר את זיהויו כצוות כלי השיט.

לפי דרישת נוסע, חייב קברניט כלי שיט או קברניט של כלי שיט המספק שירותי סיראות להזדהות בשמו המלא, בין בסמוך לפני ההפלגה, בין בזמן ההפלגה ובין בסמוך לאחריה.

צוות כלי שיט יסייע לנוסעים, לפי צורך, בעלייה לכלי השיט ובירידה ממנו.

לא יעביר קברניט ולא יתיר העברה של נוסע מכלי שיט בעת הפלגתו לכלי שיט אחר, אלא בעת חירום וכדי למנוע או להפחית סכנה לחיי האנשים שבכלי השיט.

קברניט כלי שיט לא יסיע קטין שגילו מתחת לגיל 14, אלא בליווי אדם מבוגר אחד לכל 5 קטינים כאמור או פחות (להלן – האדם המבוגר); האדם המבוגר לא יהיה מקרב צוות כלי השיט.

(א)כל נוסע בכלי שיט או בכלי שיט המספק שירותי סיראות חייב למלא אחר הוראות הקברניט וצוות כלי השיט שניתנו לשם הבטחת בטיחות השיט, נוסעיו, אנשי הצוות או המטען שבו וביטחונם, או לשם שמירה על הסדר הטוב בכלי השיט או על המשמעת בו.

(ב)לא יפריע אדם בכלי שיט ובכלי שיט המספק שירותי סיראות לאיש צוות במילוי תפקידו, לא ישתתף בתגרה בכלי שיט כאמור, לא יתפרע בו ולא יעשה מעשה הפוגע בבני אדם, בחיות, בכלי שיט כאמור או בציוד שיט שבו.

(א)קברניט כלי שיט או קברניט של כלי שיט המספק שירותי סיראות רשאי לסרב לקחת להפלגה נוסע העלול לסכן את בטיחות השיט.

(ב)בעת ההפלגה, הקברניט רשאי לנקוט אמצעים סבירים לבידודו של נוסע כאמור בתקנת משנה (א), וכן להורידו מכלי שיט או מכלי שיט העוסק בשירותי סיראות, בכל עת, למקום בטוח.

(א)קברניט של כלי שיט או קברניט של כלי שיט המספק שירותי סיראות, או מי מטעמם, יצייד לפני תחילת כל הפלגה את כלי השיט במי שתייה ראויים לשתייה בכמות שלא תפחת מ־3 ליטרים לכל אדם שכלי השיט מורשה להסיע לכל יום הפלגה או חלק ממנו.

(ב)מי השתייה יסופקו לנוסעים ולצוות בלא תמורה.

בעל כלי השיט או בעל כלי שיט המספק שירותי סיראות, או מי מטעמם יתקין בכלי שיט בתי שימוש וברזים לשטיפת ידיים, כמפורט להלן:

(1)בכלי שיט הרשאי להסיע עד 55 נוסעים למעט סירה, יותקן בית שימוש אחד לפחות;

(2)בכלי שיט הרשאי להסיע מעל 55 נוסעים יותקנו שני בתי שימוש לפחות;

(3)ליד כל בית שימוש יותקן ברז מים לנטילת ידיים ולידו תהיה כמות מספקת של נייר טואלט, סבון ומגבות נייר או מיתקן אחר לייבוש ידיים;

(4)השימוש בבתי השימוש יינתן לנוסעים ולאנשי הצוות בלא תמורה;

(5)בתי השימוש יוחזקו במצב סניטרי תקין ונקי.

(א)הקברניט, או מי מטעמו, ידאג לכך שהמקומות המשמשים לנוסעים בכלי השיט יהיו נקיים לפני כל הפלגה בטרם יעלו נוסעים על כלי השיט.

(ב)בכלי שיט שדפנותיו או תחתיתו, כולן או מקצתן, עשויות זכוכית, תהיה הזכוכית שלמה לפני כל הפלגה.

לא ישליך אדם פסולת בכלי שיט או בכלי שיט המספק שירותי סיראות, אלא במקומות המיועדים לכך.

(א)בעל כלי שיט שאורכו למעלה מ־7 מטרים או מי מטעמו ידאג להתקנת שלטים בכלי השיט בשפה העברית, בשפה הערבית ובשפה האנגלית, במקום הנראה לעיני נוסעים בכלי השיט, כמפורט להלן:

(1)שמו של בעל כלי השיט ודרכי התקשרות עמו;

(2)מספר הנוסעים המרבי שכלי השיט מורשה להסיע;

(3)איסור גישה למי שאינו מצוות כלי השיט למקומות האסורים לכניסה לפי התקנים הבין־לאומיים שמפרסם אימ״ו;

(4)איסור השלכת פסולת בכלי שיט או בכלי שיט המספק שירותי סיראות, אלא במקומות המיועדים לכך, והקנס בשל הפרת הוראה זו.

(ב)בכלי שיט שאורכו פחות מ־7 מטרים יותקנו שלטים כאמור אם הדבר אפשרי בכלי השיט.

בעל כלי השיט או בעליו של כלי שיט המספק שירותי סיראות או מי מטעמו יתאים את כלי השיט לקבוע בהוראות התוספת העשרים ושתיים לעניין המיתקנים בכלי השיט ולעניין עוצמת הרעש שבו.