Regulations1982The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 54 of תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982, מתן היתר שיט זמני.
This section is in פרק שישי: סימון ורישוי כלי שיט זרים
54. מתן היתר שיט זמני
תיקון: תשמ״ח־2
(א)מפקח כלי שיט יתן היתר לכלי שיט אם הוא כשיר לשיט להנחת דעתו, ואחרי שבעל כלי השיט הציג בפניו ראיה מהשלטונות המוסמכים במדינת הדגל של כלי השיט (להלן – הראיה), אשר לפיה התקיימו כל אלה:
(1)אושרה הפעלת כלי השיט באותו סוג פעילות המבוקש לגבי מימי החופין של ישראל (להלן – סוג הפעילות);
(2)מפורט תחום השיט בו רשאי כלי השיט לעסוק בהתאם לסוג הפעילות;
(3)מפורטים תיאור דרגות ההסמכה ותקן הבטיחות לפיהם יש לאייש את כלי השיט בעת הפעילות;
(4)מפורט ומתואר הציוד לבטיחות החיים בים אשר חייב להימצא בכלי השיט בעת הפעילות.
(ב)מפקח כלי שיט רשאי לדרוש אישור לאמיתות הפרטים המפורטים בתקנת משנה (א) מהנציגות הדיפלומטית של המדינה אשר נתנה את הראיה; עד קבלת אישור כאמור רשאי מפקח כלי שיט שלא לתת היתר.
(ג)מצא מפקח כלי שיט כי הדרישות המפורטות בתקנת משנה (א) פחותות מהדרישות המפורטות בתקנות 6 או 7, רשאי הוא לקבוע בגוף ההיתר כי בכלי השיט האמור אסור השיט על אזרחי ישראל.
The text on this page is adapted from the entry תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.