The full text of תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים), התשנ״ט–1999, in 22 sections.

בתקנות אלה –

”אזהרה“ – הודעה לפי סעיף 12ד לחוק, מטעם בעל הזיכיון או רשות הרישוי;

”בעל הזיכיון“ – לרבות מי שמפעיל מטעמו את כביש האגרה, זולת מקום בתקנות אלה שהמפעיל נזכר בנפרד;

”הסכם“ – הסכם בכתב בין בעל הזיכיון ובין בעל תג חיוב או חייב רשום, בנוסח שאישרה הרשות הממונה, שלפיו ייפרעו החיובים באמצעות כרטיס אשראי, הוראת קבע בבנק או פיקדון, לפי הענין;

”חיוב“ – חיוב בתשלום אגרה, דמי גביה או פיצוי והחזר הוצאות;

”חייב“ – החייב, לפי החוק, בתשלום אגרה, דמי גביה או פיצוי והחזר הוצאות;

”חייב חד פעמי“, ”חייב רגיל“, ”חייב רשום“ ו”פרטים מזהים“ – (תוחלף ביום 15.12.2026): כמשמעותם בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי גביה), התשנ״ט–1999 (להלן – תקנות דמי גביה);

”הסכם המצאה דיגיטלית“, ”חייב חד פעמי“, ”חייב רגיל“, ”חייב רשום“, ”מען דיגיטלי“, ”פרטים מזהים“ – (החל מיום 15.12.2026): כהגדרתם בתקנות דמי גבייה;

”חשבון“ – הודעה על חיוב או על כמה חיובים בתקופת חיוב מסוימת, לגבי כלי רכב מסויים;

”חשבון ראשוני“ – חשבון הנשלח לחייב ושעד למועד משלוחו פרע במלואם את כל החשבונות שנשלחו אליו, בשל תקופות חיוב קודמות;

”חשבון נוסף“ – חשבון הנשלח לחייב שטרם פרע במלואו עד למועד משלוחו חשבון קודם של –

(1)תקופת חיוב קודמת אחת (חשבון נוסף ראשון);

(2)שתי תקופות חיוב קודמות או יותר (חשבון נוסף שני);

(3)(נמחקה);

”יום החיוב“ – יום בחודש שקבע בעל הזיכיון, לגבי חייב לצורך חיובו;

”כרטיס אשראי“ – כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986;

”כרטיס אשראי“ – (החל מיום 15.12.2026): כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;

”מדד“ – מדד המחירים לצרכן, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”מועד יצירת חיוב“ – כל אחד מאלה:

(1)בחיוב בשל נסיעות – מועד הנסיעה בכביש האגרה;

(2)בחיוב בפיצוי והחזר הוצאות –

(א)בשל אי פירעון חשבון – המועד האחרון לפירעונו;

(ב)בשל הפעלת סמכויות אכיפה של עיכוב רכב, גרירה, פינוי ואחסנה – המועד שבוצעו, ואם היתה סמכות האכיפה בעלת אופי מתמשך – מועד תחילת הפעלתה;

(ג)בשל מעשה שיש בו כדי למנוע את זיהוי הרכב או את החיוב באגרה – המועד שבו נודע לבעל הזיכיון על המעשה;

”רשות הרישוי“ – כהגדרתה בפקודת התעבורה;

”פיצוי והחזר הוצאות“ – כמשמעותם בסעיף 12(ב)(2) לחוק;

”פיקדון“ – פיקדון בלא ציון שם, כמשמעותו בתקנה 3;

”תקופת החיוב“ – תקופה המתחילה בחודש שקדם לחודש שבו יום החיוב, ביום שמספרו בחודש כמספר יום החיוב והמסתיימת ביום החיוב;

”תקנות דמי גבייה“ – תקנות כביש אגרה (כביש אגרה לישראל) (סכומי דמי הגבייה), התשנ״ט–1999.

חייב יכול שיחויב באחת מאלה:

(1)בעל תג חיוב – לפי הסכם;

(2)חייב רשום – לפי הסכם;

(3)חייב חד פעמי – לפי חשבון, על סמך פרטים מזהים שמסר;

(4)חייב רגיל – לפי חשבון, על סמך פרטי הרכב והחייב ברישומי רשות הרישוי, (החל מיום 15.12.2026): או אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית – על סמך פרטים מזהים שמסר בהסכם כאמור;

(5)בעל פיקדון – בין שהוא בעל תג חיוב ובין שהוא חייב רשום, בפירעון מתוך הפיקדון, לגבי חלק החיוב שהסכומים בפיקדון מספיקים לכיסויו.

(א)בעל רכב המבקש לשלם את חיוביו בלא מסירת שמו ומענו, יהיה רשאי להפקיד, מזמן לזמן, סכום בחשבון אצל בעל הזיכיון לכיסוי חיוביו.

(ב)הופקד פיקדון כאמור, ינכה ממנו בעל הזיכיון כל חיוב המגיע לו מבעל הרכב, ואם לא נמצאו די סכומים בפיקדון לכיסוי החיוב, ייגבו ממנו החיוב או יתרת החיוב, לפי הענין, כאילו היה חייב רגיל.

(ג)בעל פיקדון יהא זכאי לקבל, בכל עת, פרטים על הסכומים שנותרו בפיקדונו; מסירת פרטים כאמור, תהיה באמצעות קוד זיהוי בלבד.

(א)לכל חייב, למעט בעל פיקדון, ימציא בעל הזיכיון חשבון בשל חיובים שלו שנוצרו בתקופת החיוב, אחת או יותר, ובשל חיובים שנצברו עד יום החיוב ולא נפרעו.

(ב)לגבי כל רכב יומצא חשבון נפרד, זולת אם נקבע אחרת בהסכם.

(ג)בחשבון יפורטו כל אלה:

(1)מספר רישוי של הרכב, שם החייב, מספר זהותו ומענו לפי תקנה 6;

(2)תקופה או תקופות החיוב בחשבון;

(3)תאריך הוצאת החשבון;

(4)סכום החיוב הכולל לתשלום;

(5)מספר הנסיעות שבשלהן נדרשים אגרה ודמי גביה וסכומם הכולל;

(6)האירועים כאמור בתקנה 11 שבשלהם נדרשים פיצוי והחזר הוצאות, והסכום הנדרש בשל כל אחד מהם;

(7)התראה כי לחיוב שלא ישולם במועדו, ייווספו פיצוי והחזר הוצאות;

(8)הפרשי הצמדה, תוספת פיגור ותוספת ריבית פיגורים, כמשמעותם בסעיף 12ג לחוק.

(ד)נשמט מחשבון חיוב שנוצר בתקופת החיוב, רשאי בעל הזיכיון לכלול אותו בחשבון מאוחר יותר שישלח לחייב.

(א)חשבון יומצא לחייב –

(1)אם הוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד – בדואר רגיל, (החל מיום 15.12.2026): ואולם אם הוא חשבון הנשלח לחייב לפי הסכם, למעט בעל פיקדון שלא מסר את שמו ומענו, או לפי הסכם המצאה דיגיטלית – בכל דרך שנקבעה בו להמצאת חשבון;

(2)אם הוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות – בדואר רשום, (החל מיום 15.12.2026): ואולם אם הוא חשבון הנשלח לחייב לפי הסכם, למעט בעל פיקדון שלא מסר את שמו ומענו, או לפי הסכם המצאה דיגיטלית – בכל דרך שנקבעה בו להמצאת חשבון;

(3)(תימחק ביום 15.12.2026): אם הוא חשבון הנשלח לחייב על פי הסכם – בכל דרך שנקבעה להמצאת חשבונות בהסכם.

(ב)חשבון שנשלח בדואר רגיל, לפי המען כאמור בתקנה 6, ושולמו בעדו, מראש, דמי הדואר, יראו כאילו הגיע לתעודתו ביום הרביעי שלאחר תאריך הוצאת החשבון.

(ג)חשבון שנשלח בדואר רשום, רואים כאילו הגיע לתעודתו ביום הרביעי שלאחר תאריך הוצאת החשבון, אף אם סירב או נמנע החייב מלקבלו; הערת פקיד הדואר או חותמת בית הדואר בדבר הסירוב או ההימנעות, יהוו ראיה לדבר.

(ג1)(החל מיום 15.12.2026): חשבון שנשלח לפי הסכם המצאה דיגיטלית והוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד – יראו כאילו הגיע לתעודתו אם קיבל בעל הזיכיון חיווי או הודעה מאת החייב על כך שהחשבון הוצג לו (בתקנה זו – חיווי על הצגה), או אם התקיימו תנאי פסקאות (1) ו־(2) וכן אחד התנאים בפסקאות (3) עד (6):

(1)בעל הזיכיון ביצע הליך אימות בעניינו של המען הדיגיטלי של החייב בסמוך למסירתו;

(2)באמצעי שבו נשלח החשבון נכלל מנגנון למתן חיווי על כשל בשליחת המסר או בקבלתו (בתקנה זו – חיווי על כשל), ובעל הזיכיון נקט את האמצעים הנדרשים כדי להבטיח ברמת ודאות גבוהה שחשבון יגיע לתיבת המען הדיגיטלי שבחר החייב, שבה מתקבלות הודעות כברירת מחדל, ממען דיגיטלי מוגדר או המזוהה כמען דיגיטלי רצוי;

(3)חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון, בלי שהתקבל חיווי על כשל;

(4)התקבל חיווי על כשל – שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקיימו תנאי פסקה (3);

(5)נשלח החשבון כאמור בפסקה (4) והתקבל חיווי על כשל – שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות, והתקיימו באחד מהם לפחות תנאי פסקה (3);

(6)נשלח החשבון כאמור בפסקה (5) והתקבלו חיוויים על כשל או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב – הומצא החשבון לחייב כאילו היה חייב חד־פעמי או חייב רגיל בלא הסכם המצאה דיגיטלית, לפי העניין.

(ג2)(החל מיום 15.12.2026): חשבון שנשלח לחייב לפי הסכם המצאה דיגיטלית והוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות, יראו כאילו הגיע לתעודתו אם התקיימו תנאי תקנת משנה (ג1)(1) ו־(2) וכן אחד התנאים בפסקאות (1) עד (4):

(1)התקבל חיווי על הצגה;

(2)התקבל חיווי על כשל, או חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון בלי שהתקבל חיווי על הצגה – שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקבל חיווי על הצגה;

(3)נשלח החשבון כאמור בפסקה (2) והתקבל חיווי על כשל או חלפו ארבעה ימים בלי שהתקבל חיווי על הצגה – שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות והתקבל חיווי על הצגה בלפחות אחד מהם;

(4)נשלח החשבון כאמור בפסקה (3) והתקבלו חיוויים על כשל או חלפו ארבעה ימים בלי שהתקבל חיווי על הצגה, או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב – הומצא החשבון לחייב כאילו היה חייב חד־פעמי או חייב רגיל בלא הסכם המצאה דיגיטלית, לפי העניין;

(ג3)(החל מיום 15.12.2026): על אף האמור בתקנה זו, לא יראו בחשבון שנשלח לחייב לפי תקנות משנה (ג1) או (ג2), לפי העניין, כאילו הגיע לתעודתו, אם הוכיח החייב שלא קיבל את החשבון מסיבה שאינה תלויה בו, ולא בשל סירובו או הימנעותו.

(ד)חשבון יכול שיומצא גם בדרך שלא כאמור בתקנת משנה (א), ויראו אותו כחשבון שהומצא כדין, אם הוכיח בעל הזיכיון את המצאתו.

המען להמצאת חשבון לחייב הוא אחד מאלה, לפי הענין:

(1)חייב שיש לו הסכם – המען שמסר בהסכם, (החל מיום 15.12.2026): או אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית – המען הדיגיטלי;

(2)חייב חד פעמי – המען שמסר, לפי תקנות דמי גביה, בין הפרטים המזהים;

(3)חייב רגיל – מענו הרשום ברישומי רשות הרישוי, במועד יצירת החיוב האחרון מבין החיובים הכלולים בחשבונו.

(החל מיום 15.12.2026): חייב רגיל – מענו הרשום ברישומי רשות הרישוי, או אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית – המען הדיגיטלי, כפי שהם מעודכנים במועד יצירת החיוב האחרון מבין החיובים הכלולים בחשבונו.

המועד לתשלום חיוב הוא אחד מאלה, לפי הענין:

(1)נגבה חיוב, לפי הסכם, באמצעות כרטיס אשראי – המועד שבו נפרעים תשלומים לפי אותו כרטיס אשראי;

(2)נגבה החיוב, לפי הסכם, באמצעות הוראת קבע או מתוך פיקדון – במועד שקבע בעל הזיכיון ושלא יקדם מ־15 ימים מיום החיוב;

(3)נגבה החיוב, מחייב רגיל או מחייב חד פעמי, לפי חשבון – עד היום ה־15 מתאריך הוצאת החשבון; (החל מיום 15.12.2026): נשלח החשבון לפי הוראות תקנות משנה 5(ג1)(4) עד (6) או (ג2)(2) עד (4), ייספר מניין הימים האמור מהשליחה האחרונה.

(א)חייב שלא פרע חשבון ראשוני או חשבון נוסף במועד התשלום, יחויב בפיצוי ובהחזר הוצאות בשל כל נסיעה בתקופת החיוב, נושא החשבון שלא נפרע.

(ב)בעל הזיכיון יודיע לחייב על חיובו בפיצוי ובהחזר הוצאות כאמור, בחשבון שישלח למענו כאמור בתקנה 6, בין יחד עם חיובים חדשים שנוצרו ובין בנפרד, ואולם חיוב בפיצוי והחזר הוצאות בשל אי תשלום חשבון ראשוני, יהיה נפרד מחיובים חדשים שנוצרו כאמור, אף שיכול שיישלחו, כחשבונות נפרדים, במשלוח אחד בדרך האמורה בתקנה 5(א)(2) או (3), לפי הענין.

(א)נתברר לבעל הזיכיון כי רכב, שחיוב בשל נסיעות בו לא נפרע, אינו עוד בבעלות החייב, רשאי הוא, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת העומדת לו לפי החוק או לפי תקנות אלה, להודיע לחייב שאם לא ישולם החיוב, הוא ייווסף לחשבון שיישלח לגבי רכב אחר שבבעלותו שצוין בהודעה, ואם אותה שעה לא היה בבעלותו רכב אחר – לגבי רכב שיהיה בבעלותו.

(ב)בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו הודעת בעל הזיכיון כאמור בתקנת משנה (א), רשאי החייב לבקש מבעל הזיכיון, בכתב, כי החיוב שלא נפרע ייווסף לחשבון שיישלח בשל רכב אחר שבבעלותו, שאינו זה שצוין בהודעה, ובעל הזיכיון יפעל כמבוקש.

(ג)לא פרע החייב את החיוב ולא פעל כאמור בתקנת משנה (ב), או לא ענה להודעת בעל הזיכיון כאמור בתקנת משנה (א), ייווסף סכום החיוב לחשבון שיישלח לגבי הרכב שצויין בהודעה לפי תקנת משנה (א).

(ד)החיוב שייווסף לחשבון הנשלח לגבי רכב אחר כאמור, יהיה בסכומו הכולל ביום ההוספה.

(א)עיכב בעל הזיכיון יציאה מכביש האגרה של רכב, שבשלו לא שולם חוב חלוט –

(1)ימסור לנהג הודעה כי יציאתו מכביש האגרה מעוכבת, עקב אי תשלום חוב חלוט בשל הרכב;

(2)יאפשר לנהג או לנוסע ברכב לפרוע לאלתר את החוב החלוט, בצירוף פיצוי והחזר הוצאות כאמור בתקנה 11(2), אף אם אינו החייב, אך אם פרע במקום החייב, יהיה מנוע מלתבוע את השבת מה שפרע מבעל הזיכיון; פירעון כאמור ייעשה במזומן או בכרטיס אשראי, או בדרך אחרת המקובלת על בעל הזיכיון;

(3)לא נפרעו החיובים כאמור בפסקה (2), יורה לנהג לפנות את הרכב ממקום הימצאו בכביש האגרה למקום אחסנה, ואם סירב לפנות כאמור, רשאי בעל הזיכיון, באמצעות גורר מורשה כמשמעותו בסעיף 70א(ג) לפקודת התעבורה, לגרור את הרכב ולפנותו מכביש האגרה למקום אחסנה; לענין זה, ”מקום אחסנה“ – מקום לאחסנת כלי רכב סמוך לכביש האגרה, שאישרה הרשות הממונה.

(ב)רכב שעוכב, פונה ואוחסן, לא ישוחרר מאחסנתו עד לתשלום מלוא החוב החלוט כהגדרתו בסעיף 12ד לחוק, בצירוף סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות; שולמו התשלומים כאמור ונתבקש שחרור הרכב מאחסנתו, ישוחרר לא יאוחר מתום שעתיים, לאחר התשלום והבקשה כאמור.

(ג)עוכבה יציאת רכב מכביש אגרה, בעל הזיכיון –

(1)יאפשר לנהג או למי מנוסעי הרכב, למסור הודעה על עיכוב היציאה מן הכביש ועל מקום הימצאו, לאדם אחר שניתן לאתרו באמצעי תקשורת הנמצא במקום;

(2)יגרום להבאת הנהג ונוסעיו, או מי מהם, למקום שעוברת בו תחבורה ציבורית, אם אין בידם אפשרות להגיע אליו בכוחות עצמם.

(ד)לא תעוכב יציאת רכב מכביש האגרה ולא יפונה הרכב ממנו בידי בעל הזיכיון, אם נסיעתו בכביש האגרה, באותה שעה, היתה הכרחית להבאת אדם הנמצא ברכב לטיפול רפואי דחוף, זולת אם הועמד אמצעי אחר לרשות האדם האמור, לשם הבאתו הדחופה לטיפול הרפואי.

(א)חייב יחויב בפיצוי ובהחזר הוצאות, בעד כל אחד מאלה:

(1)אי פרעון של חשבון ראשוני או חשבון נוסף במועד תשלומו, כאמור בתקנה 8;

(2)עיכוב רכב שלא שולם בשלו חוב חלוט;

(3)גרירת רכב ופינויו;

(4)אחסנת רכב שפונה;

(5)מעשה שעשה ושיש בו כדי למנוע זיהוי רכב, או חיובו באגרה;

(6)שימוש בתג חיוב שאינו מתאים לרכב.

(ב)נשתנה מענו של חייב רגיל, והוא הודיע על כך לבעל הזיכיון או למשרד הפנים, בתוך 30 ימים מיום השינוי – לא יחויב בפיצוי ובהחזר הוצאות בשל אי פירעון חשבון שנשלח למענו הישן, בין יום שינוי המען ליום מתן הודעתו כאמור.

סכומי פיצוי והחזר הוצאות שישלם חייב לפי תקנה 11, יהיו כמפורט בתוספת הראשונה, בתוספת מס ערך מוסף, כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976.

(א)הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה, יתעדכנו ב־1 באפריל וב־1 באוקטובר של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; לענין זה –

”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;

”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם.

(ב)סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה.

(א)הרשות הממונה רשאית להגיש לשר המלצות לשינוי סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות שבתוספת הראשונה, באופן שסכומי הפיצוי והחזר ההוצאות שייקבעו, יהיו תואמים את סכומן הכולל של ההוצאות הכרוכות באכיפת הגביה של האגרה, אכיפת התשלומים ופיצוי בשל נזק שנגרם.

(ב)בעל הזיכיון יגיש לרשות הממונה, לפי דרישתה, את מלוא הנתונים והתחזיות לעניין פעילויות האכיפה, לרבות עלויות האכיפה, ההכנסות מאכיפה והיקף סרבנות התשלום, וזאת לא יאוחר מ־21 ימים ממועד הדרישה כאמור.

(ג)(נמחקה).

(ד)הפסד הכנסות של בעל הזיכיון בשל אי גביה או אי אכיפה, לא יוכר כעלויות אכיפה, לצורך המלצת הרשות הממונה לשינוי סכומים.

14 ימים לפחות לפני המועד למשלוח הודעות הקבוע בסעיף 12ד לחוק, ישלח בעל הזיכיון הודעה לרשות הרישוי על הצורך במתן אזהרה לבעל רכב, שצוינו בה שם החייב ומספר זהותו, מענו הידוע לבעל הזיכיון במועד ההודעה וכן מספר הרישוי של הרכב, שבשלו נדרשת אזהרה.

(א)אזהרה לחייב בדבר אי חידוש רשיון רכבו, כל עוד לא שולם מלוא החוב החלוט, שיש להמציאה לפי החוק 90 ימים לפחות לפני מועד החידוש, תומצא –

(1)מטעם בעל הזיכיון – בדואר רשום;

(2)מטעם רשות הרישוי – בדואר רגיל.

(ב)המען למשלוח אזהרה יהיה המען של החייב ברישומי רשות הרישוי, או המען שמסר לבעל הזיכיון בהסכם, כפי שהיה רשום או שנמסר, לפי הענין, 3 ימים לפני מועד המשלוח בידי בעל הזיכיון של אזהרה לחייב או של הודעה לרשות הרישוי לפי תקנה 15.

(ג)על המצאת אזהרות יחולו הוראות תקנה 5(ב) עד (ד), בשינויים המחויבים.

מקומות מושבן של ועדות הערר, שנתמנו לפי סעיף 12ב(ב) לחוק, יהיו ירושלים, תל אביב, חיפה, נצרת ובאר שבע, ואזור שיפוטן כאזור השיפוט של בתי המשפט המחוזיים במקומות האמורים.

(א)המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי, על החלטה סופית של ועדת ערר, הוא 15 ימים מיום שניתנה ההחלטה.

(ב)המועד להגשת ערעור, הוא 15 ימים מיום שניתנה הרשות לערער.

(א)תג חיוב יותקן על השמשה הקדמית של הרכב, או במקום אחר ברכב, לפי הוראות בעל הזיכיון שיינתנו מזמן לזמן.

(ב)השימוש בתג חיוב יהיה בהתאם לסוג הרכב, לפי הוראות בעל הזיכיון שאישרה הרשות הממונה.

(ג)בשל שימוש בתג חיוב שאינו מתאים לסוג הרכב, באופן שהחיוב הנגבה לפיו נמוך מהחיוב שהיה נגבה בשל שימוש בתג חיוב מתאים, ישולמו פיצוי והחזר הוצאות.

תקנות אלה לא יחולו על כביש אגרה יקנעם סומך כהגדרתו בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (יקנעם סומך), התשע״ג–2013 (החל מיום 15.12.2026): וכביש אגרה סומך בית העמק כהגדרתו בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך בית העמק), התשפ״ו–2026.

(החל מיום 15.12.2026): בחינה תקופתית ראשונה של תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (תיקון), התשפ״ז–2026, לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021, תתבצע בתום 3 שנים ממועד כניסתן לתוקף.

תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.