Section 27 of פקודת התעבורה [נוסח חדש], הודעה בכתב ודו״ח בוחן.

(א)בית המשפט או בית הדין הדן בעבירת תעבורה או בהפרת תעבורה רשאי, לענין העבירה או ההפרה, לקבל כראיה –

(1)הודעה בכתב של שוטר או של מי שהוסמך כדין לערוך הודעה כאמור, או דו״ח בוחן של משטרת ישראל, אם אלה נעשו במילוי תפקידו של עורכם;

(2)הודעה בכתב של אדם שנכח בשעת ביצוע עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הרביעית, אם ההודעה נערכה בפני שוטר או בידו ואושרה בחתימת ידו של נותן ההודעה;

ובלבד שהודעה או דו״ח בוחן כאמור נעשו סמוך ככל האפשר לאירוע העבירה.

(ב)הודעה ודו״ח בוחן לפי סעיף זה יצויינו בהם מועד עריכתם ומועד אירוע העבירה, וחתימת בוחן תאומת בידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, הכל לפי טופס שנקבע בתקנות.

(ג)הודעה בכתב ודו״ח בוחן שניתנו לפי סעיף זה – דינם כדין עדות לענין סעיף 237 לחוק העונשין, תשל״ז–1977.

(ד)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכוחו של בית המשפט לצוות, כי נותן הודעה או דו״ח בוחן ייחקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך; אם בעל דין לא מיוצג בידי עורך דין, יודיע בית המשפט לבעל הדין על זכותו להזמין לחקירה נותן הודעה או דו״ח בוחן; בית המשפט רשאי להטיל את הוצאות החקירה על המבקש אם נוכח שהבקשה באה לשם קנטור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על הליך משפטי לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות.

(ה)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין המקנה לעובד הציבור חסיון ממסירת עדות, או מכל הוראה בדבר הוכחת עובדה בתעודת עובד הציבור, או מכל דין הפוסל או מסייג קבלתה של תעודה כאמור כראיה.