Regulations1945The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 46ב of תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, נאשם שאינו שפוי בדעתו.
This section is in חלק ב׳ – בתי־משפט צבאיים / פרוצידורה בשפיטה
46ב. נאשם שאינו שפוי בדעתו
תיקון: 1947-15, תש״ח
(1)נשפט אדם בפני בית־משפט צבאי ונתלבן לבית־המשפט כי אותו אדם אשם בעבירה שבה נאשם אלא שבשעת עשותו את העבירה לא היה מוכשר, עקב מחלה שהשפיעה על שכלו, להבין מה הוא עושה או לדעת שלא היה צריך לעשות את המעשה או שהיה צריך לעשות או אי־המעשה, המהווים את העבירה, יחרוץ בית־המשפט דין מיוחד של ”אשם אך בלתי שפוי“ (או ”אשם אך בלתי שפוי מחמת שכרות“) ויורה שאותו אדם ייעצר למשך זמן שירצה בו שר הבטחון.
(2)אם תוך כדי שפיטה בבית־משפט צבאי מתלבן לבית־המשפט שהאדם הנאשם אינו שפוי בדעתו עד כדי כך שאי אפשר לשפטו, יורה בית־המשפט כי אותו אדם ייעצר למשך זמן שירצה בו שר הבטחון.
מקום שהעידו שני רופאים ממשלתיים שאדם העצור לפי קביעות תקנת־המשנה הזאת שפוי הוא בדעתו, ונוכח שר הבטחון כי מן הנאות לעשות כן, יורה שאותו אדם יישפט בהתאם לחוק על העבירה שנאשם בה.
(3)שר הבטחון רשאי לתת, מזמן לזמן, הוראות כפי שיראה לנאות בדבר שמירת בני־אדם שניתנה הוראה לעצרם לפי קביעות התקנה הזאת.
The text on this page is adapted from the entry תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.