Skip to main content

Law

Section 37 of חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים, הקלת תנאים.

This section is in פרק רביעי רשויות התכנון והבנין

37. הקלת תנאים

תיקון: 1749

(א)אם חלקת הקרקע היא בעלת צורה לא מתאימה או בעלת שיפוע גדול או הושפעה או ניזוקה כתוצאה מתכנית פיתוח או תכנון מחדש, רשאית הועדה המקומית לתכנון ולבנין להקל כל מגבלה המוטלת על הקרקע בתנאי שלא תעלה הקלה זו על:–

(1)5% – להוציא קו הבנין שנקבע ע״פ תכנית כלשהי או עפ״י תקנות או צווים או הוראות שהוצאו או נחשבים כאילו הוצאו, עפ״י החוק הזה;

(2)10% עם הסכמת הועדה המחוזית.

(ב)ועדת תכנון מיוחדת רשאית להקל מגבלה המוטלת על קרקע שלא מאחת העילות המנויות בסעיף קטן (א) רישה, לצורך אחת מאלה:

(1)תוספת שטח של עד 5% משטח המגרש או 5% מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש, הנמוך מביניהם, הנדרשים בשל ביצוע התאמות נגישות, לרבות בניית מעלית;

(2)ברשיון הניתן מכוחה של תכנית תכנון שהופקדה לפני יום ו׳ מר חשון התשע״ג (30.10.2014) – תוספת שטח המתחייבת לצורך התאמות נגישות הנדרשות לפי הוראות סעיף 7ו לצו.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring