Regulations1956The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי״ז–1956, הגדרות.
1. הגדרות
תיקון: תשכ״ה־2, תשכ״ז, תשל״ב
בתקנות אלה –
”עובד במשכורת“ – עובד שגמול עבודתו, כולו או חלקו, משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר;
”עובד בשכר“ – עובד שאינו עובד במשכורת;
”עובד יומי יציב“ – עובד בשכר שהקשר המשפטי בינו ובין מעבידו בעת הפגיעה בעבודה היה קיים כל ששת החדשים שקדמו לפגיעה או שעבד אותו פרק זמן באותו מקום עבודה;
”עובד חלקי“ –
(1)עובד שכלל שעות עבודתו ליום או לשבוע – בין אצל מעביד אחד ובין אצל מעבידים שונים – ברבע השנה היה כרגיל פחות מ־7 שעות ליום או מ־40 שעות לשבוע וכן פחות מהמקובל לגבי עובד מסוגו באותה עבודה, או
(2)עובד בעבודה עונתית מסויימת בלבד;
”השכר היומי הממוצע“ – הסכום המתקבל מחלוקת שכר רבע השנה במספר הימים שבעדם משתלם לו השכר למעשה;
”ימי העדרות“ – תקופה בה לא משתלם לעובד מלוא השכר מפאת מחלה, תאונה, שביתה, השבתה, חופשה, שירות בצבא־הגנה לישראל, ימי אבל במשפחה או כל סיבה אחרת שאינה תלויה בו;
”רבע השנה“ – כאמור בתקנה 9א.
The text on this page is adapted from the entry תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי״ז–1956 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.