Regulations1956The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 5 of תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי״ז–1956, חישוב שכר העבודה הרגיל לגבי עובד בשכר שאינו יציב.
5. חישוב שכר העבודה הרגיל לגבי עובד בשכר שאינו יציב
תיקון: תשכ״ד, תשכ״ח, תשכ״ח־2, תשל״ב
(א)עבד העובד ברבע השנה כאמור בתקנה 2(3) ארבעים יום לפחות, יוכפל השכר הממוצע ב־60 והסכום המתקבל יחולק ב־90.
(ב)עבד העובד ברבע השנה כאמור בתקנה 2(3) פחות מארבעים יום, יווסף לשכר רבע השנה שכר משוער והסכום הכולל יחולק ב־90.
”השכר המשוער“ – בתקנת משנה זו – הוא הסכום המתקבל מהכפלת השכר היומי הממוצע במספר ימי ההיעדרות ובמספר הימים ברבע השנה שלפני היותו מבוטח לפי פרק ב׳ לחוק, ובלבד שלא יעלה מספר הימים כאמור על ההפרש בין מספר ימי העבודה למעשה ובין 60.
(ג)הסכומים המתקבלים לפי תקנות משנה (א) ו־(ב) לא יפחתו מהסכומים שהיו מתקבלים לפי סעיף 54 לחוק.
(ד)היה העובד ברבע השנה כאמור בתקנה 2(3) תקופה מסויימת עובד עצמאי או חבר בקיבוץ או במושב שיתופי בלי שהיה אותה תקופה גם עובד בשכר, או הפך אדם להיות תוך רבע השנה ממבוטח הרשום במוסד לפני קרות המקרה המזכה לגימלה כמי שאינו עובד ולא עובד עצמאי למבוטח כעובד, יהיה שכר העבודה הרגיל שלו הכנסותיו הממשיות ברבע השנה האמורה או השכר היומי הממוצע כפול 60, הכל לפי הסכום הגבוה יותר, מחולק ב־90; לענין תקנה זו יראו מבוטח כרשום גם אם מדין וחשבון שהוגש לגביו או מתשלום דמי הביטוח נובע שהוא מבוטח כמי שאינו עובד ולא עובד עצמאי.
The text on this page is adapted from the entry תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי״ז–1956 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.