Section 38 of תקנות האגודות השיתופיות (פירוק), התשמ״ד–1984, דין קדימה לחובות.

(א)על אף האמור בסעיף 48(3)(ג) לפקודה יהיה דין קדימה לחובות האגודה בפירוק לפי סדר העדיפות שלהלן והם ישולמו מיד במידה שנכסי האגודה מספיקים לתשלומם:

(1)ההוצאות של הפירוק;

(2) (א)שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958, המגיע לעובד בעד התקופה שלפני מתן צו הפירוק לפי סעיפים 46 או 47 לפקודה, ובלבד שסך כל השכר שיהיה לו דין קדימה לא יעלה על הסכום שיקבע שר העבודה והרווחה לענין זה, מעת לעת;

(ב)אם לאחר תחילתה של שנת כספים חל פיצוי, יוגדל הסכום הנקוב בפסקת משנה (א), בשיעור הפיצוי מיום תחולת הפיצוי; ההגדלה האמורה תעמוד בתקפה עד 31 במרס של אותה שנת כספים; לענין זה, ”פיצוי“ ו”שיעור הפיצוי“ – כמשמעותם בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968 (להלן – חוק הביטוח);

(ג)שר העבודה יפרסם ברשומות הודעה בדבר השינויים בסכום הנקוב בפסקת משנה (א) שיחולו מכוח פסקת משנה (ב) בעיגול לעשרת השקלים הקרובים;

(3)סכום שהאגודה ניכתה במקור משכר עבודה לפי פקודת מס הכנסה ולא שילמה אותו לפקיד השומה;

(4) (א)מסים ותשלומי חובה ושאר החובות המגיעים מהאגודה לממשלה;

(ב)מסים וארנונות המגיעים לעיריה או למועצה מקומית;

(5)דמי שכירות של שנה אחת, לכל היותר, שלפני תאריך מתן צו הפירוק המגיעים למשכיר בעד בתים וקרקעות ששכרה האגודה.

(ב)שולם לעובד של אגודה סכום כסף, כמשכורת או כשכר עבודה, מתוך כספים שהלווה אדם לאגודה לצורך זה, תהא לאותו אדם בפירוק זכות קדימה בשל הכספים שהלווה ושילם כאמור, עד לאותו שיעור שבו הופחת, כתוצאה מהתשלום, הסכום שביחס אליו היתה מגעת לעובד האמור זכות קדימה בפירוק.

(ג)לענין תקנת משנה (א)(2) יראו פיצויי פיטורים כשכר עבודה, אלא שלסכום הפיצויים ושכר העבודה ביחד יהיה דין קדימה בגבולות 150% בלבד מהסכום המרבי של שכר העבודה שניתן לו דין קדימה לפי תקנת משנה (א)(2).