The full text of כללי המים (חישוב פיצויים), תשכ״ב–1961, in 14 sections.

קביעת שוויים של מקרקעין, ייעשה על פי הוראות פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן – הפקודה), למעט הוראות הסעיפים 20 ו־21 לפקודה; לענין סעיף 12 לפקודה יראו את מועד אישור תכנית המפעל לפי סעיף 72 לחוק כמועד פרסום הודעה בדבר הכוונה לרכוש חזקה במקרקעין.

מטעים ושטחי שלחין שנתפסו וכן נזקים למטעים ושטחי שלחין קבועים יוערכו על פי הערך בשוק של המטע, שטח השלחין או היבול שניזוקו, הושמדו או נתפסו.

מותר להוסיף לבעליו של מטע או של שטח שלחין קבוע שנתפס חלק ממנו תוספת שלא תעלה על 30% מערך המטע או השטח אם היה המטע או שטח השלחין הקבוע עיקר פרנסתו של בעליו ועיבודו חדל להיות משקי עקב תפיסת חלק ממנו.

נזקים לגידולים חד־שנתיים בעל ושלחין יוערכו לפי הסכום שהיה מתקבל תמורת יבול מדונם גידול כאמור אלמלא ניזוקו בניכוי כל הוצאות עיבוד שלא נעשה בגלל סירוב לתת היתר לפי סעיף 85 לחוק או כל הוצאות עיבוד שלא נעשה מיום שהודיעה רשות המים לבעליהם כדין על הפעולות שהיא התכוונה לעשות במקרקעין שעליהם מצויים הגידולים האמורים, אשר מנעו את עיבוד השטח או הפכוהו לבלתי משקי.

היה הנזק למקרקעין ולמטע, שטחי שלחין או גידול חד־שנתי בעל ושלחין כאחד, יוערכו המקרקעין בנפרד כאמור בסעיף 1, והנזקים האחרים כאמור בסעיפים 2 או 4, לפי הענין.

שוויים של מטע, שטח שלחין או גידול חד־שנתי בעל ושלחין יכלול גם את שוויים של מיתקני ההשקאה ועורקי הניקוז שאין עוד להשתמש בהם וששימשו להשקאת אותו שטח או לניקוזו וכן את שוויים של מיתקני השקאה ועורקי ניקוז ששימשו להשקאתם או ניקוזם של שטחים אחרים שהיו באותו שטח ושאין עוד להשתמש בהם.

דין שטחי מקרקעין שכתוצאה מחיתוכם וחלוקתם לצורך הקמת מפעל אינם ניתנים לעיבוד משקי על ידי בעליהם כדין מקרקעין שנתפסו לצמיתות.

בחישוב הפיצויים בעד נזקים שנגרמו עקב תפיסת קרקע או שלילת הנאה יובאו בחשבון גם אלה:

(1)פיצול חלקות מקרקעין המצריך הגדלת רשת אספקת המים ומיתקניה או שינוים;

(2)היווצרות שטחים מתים בשטח המזרע על ידי ארגזי אוורור או תאי בקורת מכל סוג;

(3)הצורך בשינוי הגידור, דרכי הגישה והשמירה על השטח;

(4)שינוי צורת השטח שעובד על ידי בעל הקרקע שנתפסה לצמיתות כתוצאה מפיצולו הגורם להתייקרות העיבוד;

(5)כל הפרעה ממשית אחרת לעיבוד השטח.

נגרם נזק לאדם על ידי שלילת מקור המים שפרנסתו היתה עליו או על ידי ניתוקו ממקור המים שממנו היה מקבל מים או כתוצאה מהחלפת מקור המים, ייעשה הפיצוי באחת משתי אלה, מבלי לגרוע בזכויותיו לפי סעיף 77 לחוק:

(1)על ידי מסירת זכות קבע לקבלת מים מרשות המים הנוגעת בדבר במחיר שלא יעלה על ההוצאות הממשיות שהיו לו עקב תפיסת המקור, ובלבד שיעביר לרשות המים את מיתקני המים שברשותו, או –

(2)על ידי תשלום ערכו המהוון של הנזק שנגרם.

הוראות הסעיפים 2 עד 9 באות להוסיף על הוראות בדבר חישוב הפיצויים שבסעיף 1 ולא לגרוע מהן.

פיצויים בעד נזקים שנגרמו על ידי פעולה להקמת מפעל המים או לניהולו או על ידי ליקויים או קלקולים במיתקני המפעל, יחושבו כאילו היה הנזק עילה למתן פיצויים לפי פקודת הנזיקין האזרחיים, 1944.

כל מקום שנאמר בו בכללים אלה שהנזק יוערך על פי מחיר השוק או על פי שוויים, הכוונה היא לסכום שהיה משתלם על ידי קונה מרצון למוכר מרצון בעד נושא הנזק ולא יובא בחשבון הגדלת ערכו של נושא הנזק או הקטנתו בשל פרסום תכנית המפעל או אישורה; ואולם, אם לא ניתן לקבוע סכום כאמור, יראו את שווי הנזק הסכום הדרוש במידה סבירה להטבת הנזק או לרכישת נכס חלופי במקום הנכס שנתפס או הושמד.

לפיצויים תיווסף ריבית בשיעור של 11% לשנה לגבי התקופה שבין היום שנועד לתשלומם לבין יום התשלום למעשה.

לכללים אלה ייקרא ”כללי המים (חישוב פיצויים), תשכ״ב–1961“.