Regulations2022The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 2 of תקנות בתי הדין השרעיים (דרכי המצאה), התשפ״ג–2022, הגדרות.
2. הגדרות
בתקנות אלה –
”בית הדין“ – בית דין שרעי אזורי או בית הדין השרעי לערעורים;
”הודעה אלקטרונית“ – הודעה בדבר קיומו של מסמך במערכת נט בתי הדין הכוללת קישור אליו, שפתיחתו אפשרית באמצעות מנגנון הזדהות;
”הודעת אימות המסירה“ – הודעה שנערכה בידי מוסר המסמך בסמוך ככל האפשר לאחר המצאתו, הכוללת פרטים בדבר אופן ההמצאה, ובכלל זה מקום ההמצאה, מועד ההמצאה ושעת ההמצאה ושמו של האדם שהמסמך נמסר לידיו;
”המצאה“ – מסירת מסמך לידי הנמען או הגשתו לבית הדין, לפי העניין;
”המצאה אלקטרונית“ – המצאה באמצעות תקשורת בין מחשבים שדרכה ניתן להעביר או לקבל מסמך אלקטרוני;
”חוק חתימה אלקטרונית“ – חוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001;
”כתב טענות“ – מסמך שמגיש בעל דין, המשמש לטיעון בהליך בבית דין;
”כתובת דואר אלקטרוני“ – כתובת במערכת נט בתי הדין המאפשרת העברת מסרים אלקטרוניים, שבעליה מפעיל אמצעים סבירים לצורך הגנה על תיבת הדואר שבה, מפני שיבוש בעבודתה העלול לפגוע במהימנות המידע שבה;
”כתובת דואר אלקטרוני מאובטחת“ – כתובת במערכת נט בתי הדין המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים, שמתקיימים בה כל אלה:
(1)היא מאפשרת גישה לכתובת הדואר האלקטרוני רק באמצעות מנגנון הזדהות ומתעדת גישה כאמור;
(2)המערכת נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליה ומפני שיבוש בעבודתה, העלולים לפגום במהימנות המידע שבה;
”מנגנון הזדהות“ – מנגנון מאובטח המשלב אמצעי חומרה ותוכנה, הניתן לשליטתו הבלעדית של בעליו והמאפשר את זיהויו באופן ייחודי;
”מסמך“ – כל כתב המוגש במסגרת הליך בבית דין, ובכלל זה החלטה והזמנת עד;
”מסמך אלקטרוני“ – מסמך שהוא מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית כהגדרתם בחוק חתימה אלקטרונית, הניתן לשמירה אלקטרונית ולאחזור;
”מען“ – כתובת של אדם לפי סעיף 2(א)(11) ו־(11א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965, ובהעדר שם לרחוב או מספר לבית – סימן זיהוי אחר ובלבד שלא יצוין מספר תא דואר בלבד, ואם מדובר בתאגיד – הכתובת הרשומה לפי הדין החל עליו ובלבד שלא יצוין מספר תא דואר בלבד;
”מערכת נט בתי הדין“ – מערכת מחשבים שבאמצעותה פועלים בתי הדין ומתנהלים הליכים משפטיים;
”עורך דין“ – מי שהוא עורך דין לפי סעיף 42 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961, לרבות טוען שרעי כהגדרתו בתקנות הטוענים השרעיים, התשכ״ג–1963;
”תצהיר“ – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה:
(1)בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל;
(2)לפי דין המקום שבו ניתנה, ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1);
(3)לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה;
(4)בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה הזרה שבה ניתנה ההצהרה, לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל״ז–1977, שמאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון לפי דיני אותה מדינה.
The text on this page is adapted from the entry תקנות בתי הדין השרעיים (דרכי המצאה), התשפ״ג–2022 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.