The full text of צו זכות־יוצרים (אמנת ברן), תשי״ג–1953, in 7 sections.

בצו זה –

”אמנה“ פירושו – אמנת ברן להגנת יצירות ספרותיות ואמנותיות;

תרגום רשמי של האמנה פורסם באתר משרד המשפטים.

”ארץ־מוצא“ פירושו – כמשמעותו בסעיף 5(4) לאמנה;

”ארץ־איגוד“ פירושו – מדינה נכרית אשר האמנה חלה עליה.

רשימת ארצות האיגוד מתפרסמת ומתעדכנת על ידי WIPO – הארגון העולמי לקניין רוחני.

יצירה שפורסמה לראשונה בארץ־איגוד תהא מוגנת בישראל כאילו פורסמה לראשונה בישראל.

יצירה שבעת חיבורה היה יוצרה אזרח של ארץ איגוד, או שמקום מגוריו הרגיל היה בארץ איגוד, תהא מוגנת בישראל, בין שהיצירה פורסמה ובין שלא פורסמה.

יצירה מן המפורטות להלן תהא מוגנת בישראל, גם אם אין מתקיים בה האמור בסעיף 2 או 3:

(1)יצירת ראינוע אשר בעת חיבורה היה מרכז העסקים של מפיקה או מקום מגוריו הרגיל בארץ איגוד;

(2)יצירת אדריכלות הניצבת בארץ איגוד, ויצירה אומנותית אחרת שהוכללה בבנין או במבנה אחר הממוקם בארץ איגוד.

על אף האמור בסעיפים 2 עד 3א –

(1)תקופת ההגנה לגבי היצירות האמורות באותם סעיפים לא תעלה על זו הקבועה לגביהן בארץ מוצאן;

(2)מותר להעתיק בעתונות מאמרים על בעיות־שעה כלכליות, מדיניות או דתיות שנתפרסמו בכתב־עת או עתון היוצא לאור בארץ־איגוד, אם לא נשמרה זכות העתקתם במפורש ובלבד שיצויין מקורם בבירור.

תקפו של צו זה הוא מיום ו׳ בניסן תש״י (24 במרס 1950).

לצו זה ייקרא ”צו זכות־יוצרים (אמנת־ברן), תשי״ג–1953“.