Order19787 sectionsThe binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
The full text of צו זכות יוצרים (אמנה להגנת יצרני רישמת קול), תשל״ח–1978, in 7 sections.
This is the full text, word for word.
מטרת צו זה היא לבצע את הוראות האמנה להגנת יצרני רשמות קול נגד שכפול בלתי מורשה של רשמות הקול אשר להם (Convention for the Protection of Producers of Phonograms Against Unauthorized Duplication of Their Phonograms).
בתוקף סמכותי לפי סעיף 6 לפקודת זכות יוצרים (להלן – הפקודה), אני מורה לאמור:
1. הגדרות
(א)בצו זה –
”אמנה“ – האמנה להגנת יצרני רשמות קול נגד שכפול בלתי מורשה של רשמות הקול אשר להם; נתקבלה בג׳נבה ב־29 באוקטובר 1971;
”רישמת קול“ – טביעה קולית בלבד של צלילי ביצוע או של צלילים אחרים;
”יצרן של רישמת קול“ – מי שטובע לראשונה את צלילי הביצוע או צלילים אחרים;
”כפל“ – חפץ המכיל צלילים שנלקחו, במישרין או בעקיפין, מרישמת קול ונטבעו בה;
”הפצה לציבור“ – פעולה שמטרתה להפיץ כפלים במישרין או בעקיפין.
(ב)מונחים שאין להם הגדרה באמנה האמורה, פירושם כמשמעותם בפקודה, או בחוק זכות יוצרים, 1911, כפי שתוקנו.
2. הגנה על יצרני רשמות קול זרים
היה היצרן של רישמת קול (להלן – היצרן) אזרח או נתין של מדינה בעלת האמנה, יחול סעיף 19 לחוק זכות יוצרים, 1911, על עשיית כפלים של רשמות קול ללא הסכמת היצרן ועל יבואם של כפלים שנעשו באחת ממדינות אלה ללא הסכמה כאמור.
3. הגנה על עשיית רישמת קול
היה היצרן אזרח או נתין מדינה בעלת האמנה, תהיה מוגנת בישראל עשיית רישמת הקול שיצר באחת מהמדינות האלה כאילו שזו נעשתה בישראל בידי אזרח ישראלי בין שזו פורסמה ובין אם לאו.
4. סייג לגבי תקופת ההגנה
על אף האמור בסעיפים 2 ו־3 תהיה תקופת ההגנה הניתנת בישראל ליצרני רישמת קול מוגבלת –
(1)לגבי עשיית רישמת קול שפורסמה – לתקופת ההגנה הקבועה בחוק זכות יוצרים, 1911, כפי שתוקן;
(2)לגבי עשיית רישמת קול שלא פורסמה – לתקופת ההגנה הקבועה בדיני ארץ נתינותו או אזרחותו של היצרן.
5. קביעת פרסום
לענין קביעת ארץ הפרסום יראו –
(1)עשיית רישמת קול שפורסמה לראשונה במדינה שאינה בעלת האמנה, ומי שיצר אותה הוא נתין או אזרח של אחת מבעלות האמנה – כאילו פורסמה לראשונה בארץ נתינותו או אזרחותו של היצרן;
(2)עשיית רישמת קול שפורסמה כאחת בשתיים או יותר מהמדינות שהן בעלות האמנה – כאילו פורסמה לראשונה בארץ שחוקיה מקנים לה את תקופת ההגנה הקצרה יותר.
6. תחילה
תחילתו של צו זה היא שלושים יום מיום פרסומו ברשומות.
7. השם
לצו זה ייקרא ”צו זכות יוצרים (אמנה להגנת יצרני רישמת קול), תשל״ח–1978“.
כ״ו בניסן תשל״ח (3 במאי 1978)
- שמואל תמיר שר המשפטים
This is where the text was published.
- צו הגנה על יצרני רשמות קול
- צו זכות יוצרים (אמנה להגנת יצרני רישמת קול)ק״ת תשל״ח, 1462
These are other texts of the same kind.
- צו זכות יוצרים (ארצות הברית), תשי״ג–1953Order
- צו זכות יוצרים (הסכם טריפס), התש״ס–1999Order
- צו זכות־יוצרים (אמנת ברן), תשי״ג–1953Order
- צו זכויות מבצעים ומשדרים (הסכם טריפס), התש״ס–1999Order
- צו זכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים (אמנת רומא), התשס״ג–2002Order
- צו זכויות במקרקעין (אגרת רישום שכירות ומשכנתה), תשל״ח–1978Order
These are the questions people ask about this text.
Is this text still in force?
The source does not mark this text as repealed or replaced. The amendments of a section are noted under it, and the official gazette holds the binding text.
How many sections does this text have?
It has 7 sections.
Where was this text first published?
The first publication the source lists is ק״ת תשל״ח, 1462 צו זכות יוצרים (אמנה להגנת יצרני רישמת קול).
What does the first section say?
Section 1 is titled הגדרות.
The text on this page is adapted from the entry צו זכות יוצרים (אמנה להגנת יצרני רישמת קול), תשל״ח–1978 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.