Skip to main content

Law1995

Section 166 of חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, סייגים לזכאות.

This section is in פרק ז׳: ביטוח אבטלה / סימן ב׳: תנאי הזכאות

166. סייגים לזכאות

תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8, תשס״ד, תשפ״ב־7 [127ח]

(א)(בוטל).

(ב)מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מה ייחשב כהצדקה לענין סעיף קטן זה.

(ג)(בוטל).

(ד)מי שלשכת שירות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה, למעט סירוב כאמור בסעיף 37ב(ג) לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי״ז–1957, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הסירוב, בכל פעם שסירב כאמור; הוראות סעיף קטן זה וסעיף 171(א1) לא יחולו, בשנים 2022 עד 2026, לגבי מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring