Skip to main content

Law1995

Section 266 of חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, דמי קבורה בארץ.

This section is in פרק י״א: ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים / סימן ה׳: דמי קבורה

266. דמי קבורה בארץ

תיקון: תשס״ג־11 [29(א)]

הובא לקבורה בישראל אדם שנפטר בישראל או תושב ישראל שנפטר בחוץ לארץ, ישלם המוסד לחברה קדישא, לרשות מקומית, למוסד ציבורי אחר או לכל אדם המורשה כדין לעסוק בקבורת נפטרים, שטיפלו בקבורת המת, דמי קבורה בסכומים ולפי תנאים ומבחנים שקבע השר בהתייעצות עם השר לעניני דתות ובאישור ועדת העבודה והרווחה; הסכומים שנקבעו כאמור יעודכנו מדי שנה משנת 2006 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.

פורסמו תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), תשל״ו–1976.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring