Section 181ב of פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], מקדמה בשל הוצאות עודפות.

(א)חבר־בני־אדם שהוציא למטרות המפורשות בתקנות על פי סעיף 31 סכומים שלפי התקנות האמורות אינם מותרים בניכוי או עולים על הסכומים שנקבעו כמותרים בניכוי או שהוציא סכומים בשל הוצאות שניכויין אינו מותר לפי סעיף 32(11) (בחוק זה – הוצאות עודפות); ישלם לפקיד השומה, במועד שנקבע, מקדמה כמפורט להלן מההוצאות העודפות שהוציא, ויגיש לו באותו מועד דו״ח וכן יגיש לו דו״ח שנתי המפרט ומסכם את כלל ההוצאות העודפות שהוציא באותה שנה, והכל כפי שנקבע:

(1)חבר־בני־אדם שסעיף 3(ז) חל עליו – 90%;

(2)חבר־בני־אדם אחר – 45%;

לענין סעיף זה, ”חבר־בני־אדם“ – למעט שותפות שאין בה אף שותף שהוא חבר־בני־אדם שסעיף זה חל עליו.

פורסמו תקנות מס הכנסה (תשלום מקדמה בשל הוצאות עודפות), תשל״ב–1972.

(ב)האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על סכומים ששולמו כהכנסת עבודה ואשר המשלם אותם או האחראי לתשלומם ניכה מהם מס על פי סעיף 164.

(ג)לא שילם חבר־בני־אדם את המקדמה כאמור בסעיף קטן (א) או לא מסר דו״ח על פי אותו סעיף קטן או מסר דו״ח כאמור אך לפקיד השומה יש טעמים סבירים להניח שהדו״ח אינו נכון – רשאי פקיד השומה לשום לפי מיטב שפיטתו את סכום המקדמה שאותו חבר־בני־אדם חייב לשלמו ואין שומה זו פוטרת אותו מכל אחריות אחרת לפי פקודה זו; דין שומה לפי סעיף זה כדין שומה לפי סעיף 145; פקיד השומה רשאי לשום אדם כאמור בסעיף זה בתקופה שבה רשאי הוא לקבוע, לפי מיטב שפיטתו, את סכום ההכנסה החייבת של אותו אדם לשנת המס שבה היה חייב תשלום המקדמה.