Law1978The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of חוק העתיקות, תשל״ח–1978, הגדרות.
This section is in פרק א׳: פרשנות
1. הגדרות
תיקון: תשמ״ט, תשס״ג
בחוק זה –
”עתיקה“ –
(1)נכס, בין תלוש ובין מחובר, שנעשה בידי אדם לפני שנת 1700 לספירה הכללית, לרבות דבר שהוסף לו לאחר מכן והוא חלק בלתי נפרד ממנו;
(2)נכס, כאמור בפיסקה (1), שנעשה בידי אדם החל בשנת 1700 לספירה הכללית, והוא בעל ערך היסטורי והשר הכריז שהוא עתיקה;
(3)שרידים זואולוגיים ובוטניים מלפני שנת 1300 לספירה הכללית;
”סוחר עתיקות“ – מי שבידו רישיון תקף לסחור בעתיקות לפי חוק זה;
”פריטים ארכיטקטוניים“ – עתיקות שהן חלקי עמודים, כותרות של עמודים, מיתקנים חקלאיים, אבני ריחיים, אבנים מסותתות וחלקי פסיפס;
”אתר עתיקות“ – שטח המכיל עתיקות, שהמנהל הכריז עליו לפי סעיף 28(א);
”הרשות“ – רשות העתיקות כמשמעותה בחוק רשות העתיקות, התשמ״ט–1989;
”מקרקעין“ – לרבות כל חלק של ים, אגם או נהר או מים אחרים וקרקעיתם של אלה;
”חפירה“ – לרבות חיפוש עתיקות וחפירת נסיון;
”אוסף“ – מיצבר עתיקות של חמש עשרה עתיקות ומעלה, למעט עתיקות המוחזקות בידי סוחר עתיקות כמלאי מסחרי;
”אספן“ – מי שבידו אוסף עתיקות שלא למסחר בהן;
”מוזיאון“ – כל תצוגה מתמדת של עתיקות הפתוחה לציבור וכל מוסד המשמר אוסף והמציגו לצורך מחקר, חינוך או עינוג;
”המועצה“ – המועצה לארכיאולוגיה;
”המנהל“ – מנהל הרשות;
”השר“ – שר החינוך והתרבות.
The text on this page is adapted from the entry חוק העתיקות, תשל״ח–1978 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.