אגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל ואח' נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות

פסק-דין

השופט ע' פוגלמן:

המערערות הגישו עתירה שבגדרה ביקשו לבטל את המכרז הפומבי 55/2016, מכרז כלל ארצי לרכישת שירותי אשפוז גריאטריים שפורסם על ידי המשיבה ביום 1.12.2016 (להלן: המכרז או מכרז 2017) ולהורות על הוצאת מכרז חדש תחתיו. בעתירה טענו המערערות – בין היתר – לפגמים שנפלו במכרז ובהם קביעת תעריפי הפסד; היעדרו של מנגנון עדכון תעריפים מספק; ותנאים בלתי סבירים שנקבעו במכרז. עוד נטען כי המשיבה לא נקטה בהליכי שימוע ופעלה בהליך בלתי שקוף. לפי הטענה, תעריפי האשפוז הסיעודי מעולם לא נבחנו לעומק ולא תומחרו בצורה אמיתית וראויה ולא בוצעה בדיקה מספקת של מרכיבי התעריפים.

בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא ק' ורדי) קיבל את טענת המשיבה שלפיה המחירים שגובשו למכרז קודם בשנת 2012 (להלן: מכרז 2012), על יסוד בחינה מקצועית מעמיקה (ולא היו נושא להליך משפטי), יכולים לשמש כמסד וכבסיס לקביעת התעריפים למכרז הנוכחי. נקבע כי המשיבה פנתה, במסגרת המדגם שערכה לצורך הכנת מכרז 2017, לכ-85 מוסדות (מתוך כ-237 מוסדות הנותנים שירות) וקיבלה נתונים מ-46 מוסדות לגבי עלויות שכר ומ-42 מוסדות לגבי עלויות תפעול. בהמשך, ערכה המשיבה מדגם נוסף למוסדות נוספים וקיימה דיונים והתייעצויות רבות בהשתתפות אנשי מקצוע פנימיים וחיצוניים ותוך שמיעת צדדים נוספים. בית המשפט דחה את קביעת המומחה מטעם המערערות, שדגם במכרז הנוכחי 6 מוסדות בלבד. בהקשר זה צוין כי המומחה האמור מטעם המערערות סייע בגיבוש ותיקוף התעריפים עבור שירותי האשפוז במסגרת מכרז 2012 וקבע כי אלה ראויים והוגנים ולכן היה מצוי בניגוד עניינים בהליך הנוכחי שתקף את מכרז 2017, שהתבסס על המכרז משנת 2012.

בצד האמור, בית המשפט קבע כי תעריפי מכרז 2012 עודכנו על ידי המשיבה כנדרש, כמתחייב משינויים בהסכמי השכר ומעלויות הנובעות משינויים רגולטוריים וכי המשיבה אף התחייבה כי שינויים נוספים, ככל שתהיה להם השפעה ממשית על התעריפים, יקבלו ביטוי באופן שבו יעודכנו התעריפים בעתיד. עוד נפסק כי עובר לקביעת תנאי המכרז נערך תהליך ארוך ומקצועי במעורבות אנשי מקצוע ומומחים מתחומים שונים ממשרדי הממשלה הנוגעים בדבר, שנעזרו ביועצים פנימיים ומומחים חיצוניים (כגון רואה החשבון החיצוני שעמו עבדה המשיבה (להלן: גנור)). על יסוד האמור, קבע בית המשפט כי על פי אמות המידה של המשפט המינהלי אין עילה להתערב בשיקול הדעת המקצועי של הרשות, בנושא המצוי בלב שיקול הדעת המסור לה, ומשזו נסמכת על ניסיונם המקצועי ומומחיותם של חברי ועדת המכרזים וגורמים מקצועיים בוועדה, וכן של גורמים מקצועיים חיצוניים. בית המשפט עמד על הכללים הנהוגים בפסיקתנו שלפיהם בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעת הרשות בשיקול דעתו ואין מקום, ככלל, להעדיף חוות דעת מטעם מומחה חיצוני על פני חוות דעתה המקצועית של הרשות. לכך הוסף, כי יש לדחות את הטענה בדבר היעדר שקיפות ואי מתן זכות טיעון למערערות. בית המשפט קבע כי קולן של אלו נשמע במשך כל השנים ונציגיהן השתתפו בישיבות רבות, וכי בעקבות טענותיהן והערותיהן נערך אף מדגם נוסף על ידי גנור, נעשו שינויים וניתנו הבהרות. עוד נקבע כי סיכום נתוני שני המדגמים הועבר למערערות בטבלאות המרכזות את העלויות של התפעול והשכר, ועדכוני התעריפים במרכז נסקרו בפניהן; וכי לרשות המערערת 1, איגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל, עומדים ממילא הנתונים הנדרשים. נוסף על כל אלה, הודגש כי המערערות לא הציגו נתונים קונקרטיים לתמוך בטענתם כי הפסידו במסגרת עיסוקם.

מטעמים אלה, נדחתה העתירה והמערערות חויבו בהוצאות המשיבה.

בערעור שלפנינו חוזרות המערערות על טענותיהן בעתירה, וטוענות כי בפסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים נפלו טעויות משמעותיות, המצדיקות את התערבות ערכאת הערעור. המערערות אף טוענות – בהסתמך על נתוני משרד הבריאות שהוגשו כראיות נוספות בהסכמה – כי נפלה טעות בקביעת בית המשפט בהתייחס לנתוני התפוסה. המשיבה מצידה תומכת יתדותיה בפסק הדין, מטעמיו.

לאחר שהאזנו לטיעוניהם המפורטים של הצדדים בדיון שהתקיים לפנינו, ושקלנו גם את טיעוניהם בכתובים, לא מצאנו עילה להתערבותנו בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים (זאת מבלי שאנו נדרשים להביע עמדה בעניין הקביעות בדבר ניגוד עניינים שבו פעל לכאורה המומחה מטעם המערערות בהליך שלפנינו). הכרעתו של בית המשפט מבוססת על הכללים המקובלים לביקורת שיפוטית נגד החלטות הרשות המנהלית ועל ההלכות הנוהגות בתחום זה. מסקנתנו היא אפוא כי אין מקום לדחות את ממצאי בית משפט קמא; וכי אלה תומכים במסקנות המשפטיות שאליהן הגיע בית המשפט, שאין לגלות בהן טעות שבחוק. לפיכך, החלטנו לדחות את הערעור על פסק הדין בגדר תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. יוער, כי הגענו לתוצאה זו לאחר ששמענו הבהרות מצד המשיבה בהתייחס למהות הנתונים שהוגשו לנו בהסכמה כראייה נוספת בערעור ולא מצאנו כי באלה כדי להביא לשינוי הכרעתו של בית המשפט לעניינים מינהליים.

הערעור נדחה אפוא וממילא מבוטל גם צו הביניים שניתן בהליך זה.

המערערות תישאנה בהוצאות המשיבה בסכום כולל של 35,000 ש"ח.

ניתן היום, ב' בטבת התשע"ח (20.12.2017).