רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה - מחוז תל אביב ואח'

פסק-דין

1.המערערת יזמה תוכנית לשינוי ייעוד מבניין ציבורי למגורים לגבי חלקת קרקע הרשומה על שמה. מוסדות התכנון דחו את התוכנית. המערערת הגישה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים ותקפה את החלטותיהם של מוסדות התכנון. משנדחתה העתירה הגישה ערעור לבית משפט זה.

2.מן החומר מסתבר כי סיפור המעשה בקשר לחלקה אינו כה פשוט. עוד בשנת 1947 אושרה תוכנית שייעדה את הקרקע לבניין ציבורי. תוכנית נוספת הנוגעת לחלקה אושרה בשנת 1981. גם על פי תוכנית זו ייעוד החלקה הוא ציבורי. מתברר, כי במסגרת אישורה של התוכנית מ-1981 נעשתה למעשה, אם לא להלכה, עסקה בין מוסדות התכנון למערערת. זו האחרונה ביקשה להכשיר בנייה בלתי חוקית שבוצעה על ידה של 14 יחידות דיור בשטח אחר, שאינו קרוב כלל לאזור בו נמצאת החלקה. המערערת הציעה למוסדות התכנון שהחלקה בה מדובר תינתן לרשות המקומית ותשמש לצורכי ציבור וכך ניתן יהיה להכשיר את הבנייה הבלתי חוקית. התוכנית החדשה, נשוא הערעור דנא, אותה יזמה המערערת, ואשר נדחתה על ידי מוסדות התכנון, מבקשת להביא לכך שהחלקה תחזור לידי המערערת וזאת בניגוד להסכמתה הקודמת. אין כל סיבה לאפשר למערערת לחזור בה מהסכמתה הקודמת.

משמע, אין עסקינן במקרה דנא בסיטואציה בה מטרתה של תוכנית - ייעוד ציבורי - לא מומשה במשך שנים רבות, אלא בניסיון של המערערת לבטל התחייבות קודמת שלה להעביר את החלקה לידי הרשות המקומית.

3.לא מצאנו איפוא בסיס לערעור ואנו מחליטים לדחותו. המערערת תישא בשכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ש"ח לזכות המשיבה 1 ובאותו סכום לזכות המשיבות 3-2 (יחדיו).

ניתן היום, ט"ז בסיון התשס"ט (8.6.09).