פארוק מוסטפא נ' עיריית ירושלים

פסק-דין

המערער הגיש עתירה מינהלית נגד החלטת המשיבה לבטל רישיון עסק שניתן לו לניהול תחנת מעבר לאיסוף אשפה ופסולת. העילה העיקרית לביטול הרישיון הייתה שריפות פסולת בקנה מידה גדול, שיצרו מפגע סביבתי חמור וסיכון לשלום הציבור ובריאותו.

בעתירה נטען כי החלטת המשיבה ניתנה שלא על יסוד שיקולים ענייניים, וכי ההחלטה פוגעת בזכויותיו של המערער באופן לא מידתי. עוד הועלו טענות לפגמים בהליך.

בית המשפט עמד בהרחבה על ההליכים בעניין ביטול הרישיון ועל ההזדמנות שניתנה למערער לחדול מביצוע הבערת הפסולת. נקבע כי אין בהחלטה שיקולים זרים או חוסר מידתיות והיא התקבלה על רקע המפגעים שהם פועל יוצא של שריפות הפסולת. טענותיו האחרות של המערער נדחו אף הן, כמו גם העתירה כולה.

לכך מכוון הערעור שלפנינו. בא כוח המערער חזר על הטענות בדבר הפגמים בהחלטה לבטל את הרישיון, וביקש לבטל את פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים ולקבל את העתירה.

לא ביקשנו את תגובת המשיבה. מצאנו כי אין מקום להתערב בממצאיו העובדתיים של בית המשפט; הממצאים שנקבעו תומכים במסקנותיו המשפטיות ואין לגלות באלו האחרונות טעות שבחוק.

אנו דוחים אפוא את הערעור, בגדר תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

המערער יישא בהוצאות המשיבה בסך 20,000 ש"ח.

ניתן היום, י"א בטבת התשע"ט (19.12.2018).