אסמה סלאימה ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים ואח'

פסק-דין

1.בערעור שלפנינו משיגים המערערים, בעלי מקרקעין בשכונת "עין אללוזה" שבירושלים (להלן: השכונה), על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים ב-עת"מ 23791-05-17 (השופט א' רובין). המערערים מבקשים כי נורה למשיבות לקדם ולהשלים תכנית מפורטת כוללת בשטח השכונה (מושא תכנית מס' 14338) תוך פרק זמן "קצר וסביר" ולפי לוח זמנים שיקבע לצורך כך. לטענתם, מצבה של השכונה בכי רע, והיא סובלת מהזנחה, העדר תשתיות ראויות, מחסור בשטחים ציבוריים וכשלים תכנוניים רבים. ניסיונות עבר לקידום הליך תכנוני אף הם לא צלחו, מטעמים כאלו או אחרים.

2.בתמצית יתואר, כי עתירת המערערים נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי נוכח טיבם הכללי של טענותיהם והסעדים שהתבקשו; היות שנסתרה טענתם כי הימנעות המשיבות מביצוע התכנון הנדרש מקורה בשיקולים זרים; ובהתחשב בשיקול הדעת התכנוני הרחב המוקנה לרשויות התכנון והתערבותו המוגבלת של בית המשפט בהחלטות רשויות אלו.

3.בהודעת העדכון האחרונה מטעם המשיבות, נמסר כי תוכנית האב ל"ראס אל עמוד" (להלן: תוכנית האב), הכוללת בתוכה את שטח השכונה ואשר אושרה זה מכבר על ידי מועצת העיר, עתידה להשתבץ לדיון בוועדה המחוזית לתכנון ולבניה (להלן: הוועדה המחוזית) עד לחודש אפריל 2022. עוד נכתב, כי לאחרונה הוגשה על ידי תושבי השכונה תוכנית מס' 832485 העומדת בדרישותיה של תכנית האב, ואשר תואמה עם נציגת מחלקת התכנון של המשיבה 2. זאת בנוסף לקידומה של תוכנית מס' 990457 המצויה בשלב"תיאום תכנון מתקדם" מול המשיבה 2 והוועדה המחוזית.

4.בדיון שהתקיים לפנינו ביקשו המערערים "אופק ותקווה", ודומה כי אכן ישנה התקדמות של ממש. רשמנו לפנינו את הערכות המשיבות ביחס לצפי להמשך קידומו של ההליך התכנוני בעתיד הנראה לעין, ובשלב זה יש מקום לאפשר את מיצויו. נוכח זאת, ובהינתן שלא מצאנו פגם בקביעות בית המשפט המחוזי, הרי שיש לדחות את הערעור. מטבע הדברים, זכויות וטענות הצדדים ביחס להליכי התכנון שמורות להם.

5.הערעור נדחה אפוא.

בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.

ניתן היום, י"ט באדר א התשפ"ב (20.2.2022).