ס.ב. ניהול מקרקעין בע"מ נ' עיריית תל אביב-יפו ואח'

פסק-דין

המערערת הגישה בקשה לתיק מידע לוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב, לטענתה, נוכח התשובה שקיבלה מהוועדה המידע בתיק שגוי באופן השולל ממנה זכויות בניה שלהן היא זכאית לפי התכנון התקף.

בית המשפט לעניינים מינהליים תל אביב יפו (כבוד השופטת העמיתה י' שטופמן) קבע – בין היתר – כי המערערת רשאית לפנות למשיבה 2 ולהגיש בקשה להיתר בניה גם אם היא סבורה שתיק המידע שגוי. בבקשת ההיתר לא תהיה המערערת כפופה להנחיות שבתיק המידע, וככל שהבקשה תסורב תהיה האחרונה זכאית להגיש ערעור לוועדת הערר המחוזית על פי זכותה שבדין.

על כך נסוב הערעור שלפנינו. המערערת סבורה כי הנתונים שבתיק המידע מקרינים על ערך הנכס שבבעלותה, בלא כל זיקה להגשת בקשה להיתר ומבקשת כי בית המשפט יכריע בזכויות הנתונות לה על פי התוכניות החלות.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים בכתב ובעל פה אנו רואים לדחות את הערעור בגדר תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע "ט - 2018).

נוסיף ונציין כי תיק המידע אינו בבחינת כלי עזר שמאי, שנועד לסייע לבעל מקרקעין בקביעת ערך מקרקעיו, כי אם חלק מהליך הבקשה להיתר בהתאם להוראות סעיף 145(א1) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 אשר קובע כי הרוצה להגיש בקשה להיתר ימציא למהנדס הוועדה בקשה להיתר מידע שפרטיו דרושים לעניין ההיתר.

כפי שהדגישה בפנינו באת כוח הוועדה המקומית, תיק המידע אינו מכריע בזכויות ואינו מונע ממבקש היתר להגיש את הבקשה להיתר בהתאם להשקפתו באשר לתכנון התקף.

על ההחלטה בבקשת ההיתר ניתן לערור לוועדת הערר, והחלטה אחרונה זו נתונה לביקורת שיפוטית. אין להפוך את היוצרות ולבקש הכרעה בדבר זכויות בשלב ראשוני קודם שמוצה ההליך הסטטוטורי שנקבע לשם כך.

הערעור נדחה אפוא, המערערת תישא בהוצאות המשיבות בסך 20,000 ש"ח.

ניתן היום, כ"ד באב התשפ"א (2.8.2021).