מועצה אזורית מטה יהודה נ' דורה זילברמן ואח'

פסק-דין

לפנינו ערעור על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופטת נ' בן אור) שקיבל את עתירות המשיבים 10-1 וקבע כי אין לחייבם בתשלום ארנונה עבור תקופות שבהן לא התגוררו בנכסים נשואי החיוב.

1.בדיון שהתקיים לפנינו ביום 9.9.2014 הביעו המשיבים 10-3 את הסכמתם כי פסק הדין בערעור יינתן לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. הוסכם כי בית משפט זה יקבע את סכומי חבותם של המשיבים בארנונה, בטווחי הסכומים שצוינו לפרוטוקול, תוך שהצדדים יוכלו להגיש סיכומי טענות בכתב בהתייחס למתווה האמור; וכי פסק הדין קמא יבוטל בהסכמה ופסק הדין בערעור יבוא במקומו. בהודעתם מיום 16.9.2014 מסרו המערערת והמשיב 11 הודעתם שבה הביעו אף הם את הסכמתם לכך; והמשיבים 2-1 מסרו הודעה דומה ביום 22.9.2014. עוד יוער כי המשיבים 2-1 הודיעו כי בהסכמת המערערת והמשיב 11 יחולו עליהם פרטי ההסדר שיושג ביחס למשיבים 8-7.

מונחים לפנינו כעת סיכומי טענות הצדדים.

2.אנו מבטלים בהסכמה את פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים וקובעים כי המשיבים ישלמו למערערת את הסכומים הבאים:

המשיבים 4-3: 58,800 ש"ח (שוויצר)

המשיבים 6-5: 56,000 (ברבי)

המשיבים 8-7 והמשיבים 2-1: 28,000 ש"ח לכל משפחה (ברטוב; זילברמן)

המשיבים 10-9: 67,200 ש"ח (בצירוף 61,000 ש"ח שאינם שנויים במחלוקת) (שלו)

א. הסכומים האמורים ישולמו ב-12 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 1.12.2014 ובכל 1 בחודש. ככל שישולמו במועד שנקבע לא יישאו התשלומים ריבית והצמדה.

ב. אי תשלום במועד יעמיד את מלוא יתרת החוב לפירעון מיידי, ויתרה זו תישא תשלומי פיגורים לפי סעיף 2(א) לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980 מהמועד שבו הועמד מלוא החוב לפירעון מיידי ועד למועד התשלום בפועל; אולם איחור של עד 7 ימים בביצוע כל תשלום ותשלום לא יהווה הפרה ולא יפעיל הסנקציה.

ג. התשלומים האמורים מהווים סילוק סופי ומוחלט של חובות הארנונה בגין הנכסים נושא ההליך.

אין צו להוצאות בערכאתנו.

ניתן היום, ד' בחשון התשע"ה (28.10.2014).