אילן רוזנפלד נ' רשות מקרקעי ישראל / מחוז צפון

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

מונח בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (30817-10-10, כבוד השופטת נ' מוניץ), בגדרו נדחתה תביעת המערער למתן פסק דין ההצהרתי שהמשיבה, רשות מקרקעי ישראל, מחויבת לערוך עמו הסכם להקצאת קרקע מכוח הבטחה שלטונית שניתנה לו.

שמענו את טענות הצדדים ועיינו בחומר, לרבות הראיות שהוגשו במהלך הדיון. יש והסעד המבוקש תוחם את התוצאה. בית המשפט המחוזי בחן אם התקיימו במקרנו התנאים הקפדניים לקיומה של הבטחה שלטונית. בקצירת האומר, נאמר כי ההסכם השלטוני מטבעו אינו עניין פרטי בין הצדדים – הרשות והיחיד – אלא נוגע לציבור בכללותו. לכן, אין תימה, כי המשוכה להוכחת טענה זו הינה גבוהה, ובוודאי שאינה נגזרת רק מהבנה סובייקטיבית של הטוען אותה.

בראיה זו, נאמר כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי עונה על דרישות תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. לא מצאנו מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין. ממצאים אלה תומכים במסקנה המשפטית אליה הגיע בית המשפט המחוזי, שאינה מגלה כל טעות.

ההכרעה דנן מתייחסת לסעד המבוקש - ואינה מביעה עמדה לכאן או לכאן לגבי זכויות אפשריות אחרות של המערער ביחס למקרה, ככל שישנן.

הערעור נדחה. בנסיבות העניין, החלטנו להימנע מעשיית צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ז בחשון התשע"ז (17.11.2016).