אייקום ייזמות ובניה בע"מ נ' חיה רחל (דימנט) אברמוביץ ואח'

פסק-דין

1.ביום 22.2.2017 הגישה המערערת לבית משפט זה ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט ע' אלקלעי), מיום 15.2.2017 בת"א 10568-09-13 ובת"א 6246-10-13, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה. העירבון בתיק הופקד ביום 13.3.2017.

2.ביום 3.4.2017 הגישה המערערת הודעה, שלפיה ביום 29.3.2017 ניתן בתיקים מושא הערעור דנן, פסק דין. המערערת טוענת כי "נוצרה דחיפות רבה לקיום הדיון בערעור הפסלות ולמתן החלטה", לאור הליכי עיכוב ביצוע פסק הדין והערעור אותו היא מתעתדת להגיש. לדברי המבקשת, מדובר בפסק דין בסכום משמעותי ויש חשיבות למנוע הליכים מיותרים במסגרת ההוצאה לפועל, באופן העלול לגרום לה הוצאות מיותרות וכבדות. לפיכך, מבקשת היא "לקבוע מועד לדיון דחוף בערעור למתן החלטה על מנת שהמערערת תוכל לכלכל את צעדיה בהתאם נוכח מתן פסק הדין בתביעה".

3.דין הערעור להידחות. די בכך שהדיון בתביעות נושא ערעור זה הסתיים כדי לדחות את הערעור. כנודע, הלכה פסוקה היא כי בעוד ערעור על גוף פסק דין או החלטה צופה פני עבר, ובא לבחון את תוקפן של החלטות שנתקבלו, בקשה וערעור פסלות צופים הם פני עתיד (ע"א 1280/17 בר נוי נ' עמי סביר, עו"ד (27.3.2017)); זאת, שכן הם בוחנים האם שופט יכול להמשיך לשבת בדין או כי יש להעביר את התיק התלוי ועומד לטיפולו של שופט אחר (השוו: ע"א 9806/16 ארביב נ' איגר (31.1.2017)); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 44 (2006) (להלן: מרזל)). כאמור, עם סיומו של ההליך, אין טעם לכך שבית משפט זה יידרש לסוגיית הפסלות, שהפכה תיאורטית (השוו: ע"א 8297/14 דור נ' וי. אמ. ג'י אריאל קומודיטיס (1996) בע"מ (10.2.2015)). דרך המלך במקרים כמו זה היא לטעון את טענת הפסלות במסגרת השגה על פסק הדין עצמו (השוו: ע"א 230/16 אדזיאשילי נ' טרן (12.1.2016); מרזל, עמודים 340-338), ואכן, המערערת הודיעה כי היא מתעתדת להגיש ערעור על פסק הדין.

4.כאמור, במקרה דנן ניתן פסק דין בתביעות מושא הערעור דנן ביום 29.3.2017. עם מתן פסק הדין, סיים בית משפט השלום לדון בתביעות שבגדרן ניתנה ההחלטה הדוחה את בקשת הפסלות. בנסיבות אלה, הדיון בערעור דנן התייתר.

אשר על כן, ערעור הפסלות נדחה. משלא הוגשה תשובה אין צו להוצאות.

ניתן היום, י' בניסן התשע"ז (6.4.2017).