אלי גלבוע ואח' נ' בינוי ופיתוח א"י (רמת קדרון) בע"מ ואח'

פסק-דין

השופט מ' חשין:

הילכת בוקר (בר"ע 178/70 בוקר נ' חברה אנגלו ישראלית לניהול ואחריות בע"מ, פ"ד כה(2) 121) שלטה בנו שנים רבות עד שהודחה מכיסאה בפרשת בנק אוצר החייל בע"מ נ' מזל אהרונוב (ע.א. 189/95). בפרשה זו האחרונה היכרנו, הלכה למעשה, בזכויות מן היושר נוסח ישראל, וזכויות מעין-אלו - כך פסקנו - עדיפות הן על מעשה עיקול שבא לאחר שנוצרו.

פסק-הדין נושא הערעור סומך עצמו על הילכת בוקר, ואין ספק כי נכון היה לעת הינתנו. ואולם מאז ניתן פסק-הדין בבית-המשפט המחוזי קבע בית-המשפט העליון את הילכת אהרונוב, והשאלה ששומה עלינו להכריע בה היא אם הפיכתה של הילכת בוקר על פיה יש בה כדי לזכות את המערערים בערעורם.

יכולים היינו לנסות ולהעמיק בהילכת אהרונוב ולבדוק אגב כך את תחומי התפרשותה כולם. ואולם אין אנו נצרכים לכך הואיל ונחה דעתנו כי באים אנו בגידרי הילכת אהרונוב במובנה הצר.

אין חולקים כי המערערים שלפנינו, בני-הזוג למשפחת גלבוע, כרתו הסכם מחייב עם משפחת זר, ולפיו העבירה משפחת זר אליהם את זכויותיה בנחלה שהיתה לה במושב נחלים, מושב עובדים של הפועל המזרחי התיישבות שיתופית בע"מ. כל-כך - בין מעבירי הזכויות לבין מקבלי הזכויות. עוד מסכימים הכל, כי הסכם העברה זה נעשה בתום-לב (ככל שבעלי העיקול נוגעים בדבר) וזמנו קדם לעיקול נושא הדיון. לכאורה אפוא בא ענייננו בגידרי הילכת אהרונוב, ודין הערעור להתקבל. אלא מה? טוען עורך-דין בן שחר, בא-כוח המשיבה מס' 1, כי המיסמך המתיימר להעביר זכויות מן המוכרים לקונים לא תפס כלל הואיל ועל-פי תקנון האגודה השיתופית נחלים, חייבים שיתמלאו שני תנאים מוקדמים קודם שתהיה העברה אפקטיבית של זכויות, ותנאים מוקדמים אלה לא נתקיימו. ומהם אותם תנאים? תנאי אחד הוא קבלת הסכמתו של מינהל מקרקעי ישראל להעברה, ותנאי שני הוא הסכמת מושב נחלים.

האמנם כך?

מסתבר כי המינהל מסכים - אינו מתנגד - להעברת הזכויות, ובלבד שיזכה לקבל תשלומים מסויימים. בכך, לדעתנו, נתקיים תנאי זה של קבלת הסכמתו של המינהל. אשר להסכמת האגודה: בהסכמת בא-כוח המשיבה מס' 1 (הסכמה אשר ראוי היה לה כי תינתן) החלטנו לקבל ראיה נוספת מטעם המערערים, ולמדנו מתוך אותה ראיה כי בסמוך לאחר כריתת ההסכם בין מעבירי הזכויות לבין המערערים, החליטה האסיפה הכללית של מושב נחלים לאשר את מועמדותם של המערערים כתושבים במושב נחלים. ובלשון המכתב שכתב מזכיר המושב אל המערערים: "הנני מודיעכם כי באסיפת החברים שהתקיימה ביום 25.11.87, אושרה מועמדותכם לתושבים בנחלים בחלקה 121א'.". לכאורה אפוא נתקבלו המערערים כתושבים במקום, ונתקיים אף תנאי מוקדם זה השני הנדרש להעברת הזכויות. לא-כי, טוען עורך-דין בן שחר. החלטת האסיפה הכללית לא היתה אלא לאשר את מועמדותם של המערערים כתושבים באגודה, ובכך אין די; שלא הרי מועמדות כהרי חברות. טענה זו אין בה ולא כלום. אין ספק כי מושג המועמדות בהקשר הדברים פירושו הוא הסכמה להיותם של המערערים תושבים בנחלים. אכן, לא בכדי לא מצאנו בתקנון אגודת נחלים כל מושג של אישור "מועמדות". יתר-על-כן, בתקנון אגודת נחלים לא נאמר אלא זאת, שיש צורך לקבל את "הסכמת האגודה" להעברת זכויות. הסכמה זו ניתנה לכל הדעות. נמצא לנו אפוא כי נתמלאו שני התנאים המוקדמים להעברת הזכויות למערערים, והרי על-פי הילכת אהרונוב נעלה זכותם על זכותו של מעקל מאוחר.

כללם של דברים: אנו מחליטים לקבל את הערעור, לבטל את פסק-דינו של בית-משפט קמא ולהצהיר כי זכותם של המערערים נעלה ועדיפה על זכותה של המשיבה מס' 1. צו העיקול שהטילה המשיבה מס' 1 על זכויותיו של זר בנכס אין לו כל תוקף משפטי שהוא.

הערעור מתקבל. המשיבה מס' 1 תשלם למערערים שכר-טירחת עורך-דין בסך 40,000 ש"ח.

היום, י"ז באלול התש"ס (17.9.2000).

שופטשופטש ופטת