יאיר רחמין ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח'

פסק-דין

השופט י' דנציגר:

1.בתיק זה התנהל דיון ונשמעו טיעונים לעניין האפשרות לייתר את הצורך בהכרעתנו בערעור. על רקע זה ניתנה ביום 11.5.2015 החלטתנו לפיה ההכרעה בערעור תעוכב לפרק זמן של 30 ימים בגדרו יוכלו המערערים להסמיך בא-כוח מטעמם, על מנת לנסות להגיע להידברות עם המשיב 1. כן נאמר בהחלטה כי הצדדים יגישו הודעות עדכון בדבר התפתחות המגעים ביניהם, וכי ככל שמגעים אלו לא יעלו יפה נכריע בערעור על פי החומר הכתוב בתיק. ביום 9.6.2015 הגישו המערער 4 והמשיב 1 הודעה משותפת לפיה הם הגיעו להסכם ביניהם, והם ביקשו ליתן להסכם זה תוקף של פסק דין. בתוך כך נאמר כי לא הושג הסכם בין המערערים 3-1 לבין המשיב 1, ובהמשך נמסר לבית משפט זה כי המערערים 3-1 אף מתנגדים להסכם שהושג בין המערער 4 לבין המשיב 1. בנסיבות אלה, כאשר ההידברות לא בשלה כדי הסדר כולל בין כל הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי אין מנוס ממתן הכרעתנו בערעור.

2.לאחר שמיעת הצדדים ובחינת החומר הגענו לכלל מסקנה כי יש להורות על דחיית הערעור, לפי סעיף 460(ב) ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. מצאנו אפוא, כי אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו, כי ממצאים אלה תומכים במסקנה המשפטית, וכי לא ניתן לגלות בפסק הדין כל טעות שבחוק.

3.מובן כי אין בהכרעתנו כדי לייתר את הליכי ההידברות שכבר הניבו פרי בין המערער 4 לבין המשיב 1. בעניין זה, לא ראינו לנכון להכריע בבקשה למתן תוקף של פסק דין להסכם שהושג בין המערער 4 והמשיב 1 בנסיבות שבהן ממילא לא יהיה בכך כדי לאיין את הצורך במתן הכרעה כוללת בערעור. יחד עם זאת, אין באמור בפסק דין זה כדי למנוע מהמערער 4 והמשיב 1 להגיש בקשה לאישור ההסכם שאליו הגיעו, באופן שייתר את המשך הליכי ההוצל"פ (אשר ככל שניתן להבין מהסדר הפשרה עודם מתנהלים במסגרת תיק הוצל"פ 03-19956-14-4). זאת, כמובן, בלי להביע עמדה לעניין ההכרעה בבקשה כאמור, ככל שאכן תוגש.

למותר לציין שגם המערערים 3-1 והמשיב 1 יוכלו להמשיך ולקיים מגעים ביניהם באותו האופן, אף לאחר מתן הכרעתנו זו, בכדי להגיע להבנות ביניהם.

4.הערעור נדחה. בנסיבות העניין לא יעשה צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ב באלול התשע"ה (6.9.2015).