מחמוד עבאס נ' עיריית בקה-ג'ת

פסק-דין

1.לאחר ששמענו טיעונים קצרים נראה לנו לנכון להחזיר את הדיון לבית משפט קמא לבירור הסוגיות הבאות:

א. האם סעיף 18(א) לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית בשנות הכספים 2004-2003) (מס' 2), התשס"ג-2003, חל בעניין. זאת הן לעניין לשונו של הסעיף והן לגבי הטענה שעילתו של המערער אינה מבוססת אך על הוראות התשלום אלא גם על יסוד ההסכמים המקוריים. בהנחה שהסעיף חל יש אף לדון בשאלת הנפקות.

ב. האם אכן נותר חוב המגיע למערער.

ג. טענת ההתיישנות שהעלתה המשיבה, זאת במיוחד ככל שהעילה מבוססת על ההסכמים המקוריים (בנבדל מהוראות התשלום).

ד. אם העילה מבוססת על הוראות התשלום, האם אין לחייב את המשיבה למצער לפרוע את שתי הוראות התשלום שמועדן קדם ל-31.05.2004 (המועד הנזכר בסעיף 18(א) לחוק).

2.בית המשפט ישמע טיעונים בין בכתב ובין בעל פה, ויחליט על פי שיקול דעתו האם להתיר הבאת ראיות נוספות.

3.משיינתן פסק-דין משלים על ידי בית המשפט יהא המערער או המשיבה רשאים לערער הן על פסק-הדין המקורי והן על פסק-הדין המשלים.

4.הערעור מתקבל איפוא כאמור בפסק-דין זה. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"א באייר התשע"ג (01.05.2013),

בנוכחות באי כוח בעלי הדין.