מייק בן דוד נ' יוסף בן דוד

פסק-דין

המשנָה לנשיא מ' נאור:

בפסק הדין מושא הערעור חייב בית המשפט (השופט א' שהם) את הנתבע יוסף בן דוד בחיובים מסוימים כלפי התובע מייק בן דוד, שהוא אחיו של הנתבע, ובפריטים אחרים דחה את התביעה. המערער מייק בן דוד הגיש את הערעור שלפנינו לגבי שניים מן הפריטים בגינם נדחתה התביעה.

קראנו את סיכומי הצדדים, הוספנו ושמענו טענות על פה, ולהלן הכרעתנו:

1.המערער טוען כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שלא קבע כי המערער זכאי לקבל מהמשיב מחצית סכום הבטוחה שהעמיד אחיהם של השניים, בנימין, ומומשה על ידי הבנק הבינלאומי הראשון (סעיף 12 לפסק הדין). בעניין פריט זה בערעור די לנו לציין כי התביעה נדחתה, בין השאר, בהיותה תיאורטית ומוקדמת, תוך ציון כי בית המשפט אינו נדרש לתביעות מעין אלו. הסיבה לכך שבית המשפט מצא שהתביעה היא תיאורטית הייתה שהמערער לא העביר את סכום הערבות לאח בנימין. לעניין זה ביקש המערער להגיש ראיות נוספות כאלה ואחרות בדבר מה שאירע לאחר מתן פסק הדין, שהן ומשמעותן שנויות במחלוקת.

אנו סבורים כי משנדחתה התביעה בפריט זה בהיותה מוקדמת ותיאורטית, הדרך הנכונה בה על המערער לילך היא, אם רצונו בכך, להגיש עתה תביעה חדשה ונפרדת בעניין פריט זה, במסגרתה יגיש את הראיות הנוספות שביקש להגיש במסגרת ערעור זה. נדגיש כי שאר קביעותיו של בית המשפט המחוזי לגבי פריט זה לא היו דרושות לעניין, נוכח הקביעה שהתביעה הייתה מוקדמת ותיאורטית, וטענות הצדדים בעניין שמורות להם להליך הנוסף, ככל שיהיה כזה.

2.העניין השני העולה בערעור זה הוא טענה לפיה בית המשפט שגה כאשר לא קבע שהמערער זכאי מהמשיב לכספים בהתאם להנהלת החשבונות של החברה (סעיף 16 לפסק הדין). לעניין זה נאמר בקצרה כי בית המשפט לא היה מוכן להסתפק בראיות שהוגשו לו מנימוקים שפורטו על ידו שם, ואין מקום שערכאת הערעור תתערב בכך. בפריט זה אנו דוחים את הערעור.

3.לאור התוצאה לפיה באחד העניינים אפשרנו הגשת תביעה נפרדת, לא יהיה צו להוצאות בערכאה זו.

ניתן היום, א' באדר התשע"ג (11.2.2013).