בלונש יבנה פרדס נ' ד''ר מנחם נוימן ואח'

פסק-דין

1.המערערת הגישה בעצמה בשנת 2009 תביעת נזיקין נגד שני רופאים, הם המשיבים. לפי הטענה, האחד, המשיב 1, ניתח את המערערת בשנת 1997 ואילו האחר, המשיב 2, ניתח אותה בשנת 2003. כתוצאה ממעשי המשיבים נפגעה המערערת בצורות שונות, כך לשיטתה. כתב התביעה לא נוסח ולא נערך כפי שכתב בי-דין אמור להיכתב. לתובענה אף לא צורפה חוות דעת רפואית. בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופטת ו' פלאוט) החליט ביום 10.3.2011 למחוק את התובענה. מכאן הערעור שבפנינו.

2.נתאר בקצרה את השתלשלות העניינים בפני בית המשפט המחוזי. כך, בהחלטה מיום 3.10.2010, בסיומו של דיון קדם משפט קצר, ציין בית המשפט (כבוד השופטת ו' פלאוט) כי המערערת זקוקה לייעוץ משפטי ולהדרכה ולפיכך היא הופנתה ללשכה לסיוע משפטי. עוד נקבע בהחלטה כי על המערערת להודיע תוך 60 ימים האם בכוונתה להמשיך בבירור התובענה, להגיש כתב תביעה מתוקן או להגיש כתב תביעה באמצעות עורך דין. ביום 21.11.2010 נעתר בית המשפט (כבוד השופטת ו' פלאוט) לבקשת ארכה שהגישה המערערת ונתן ארכה נוספת בת 60 ימים.

בעקבות בקשה נוספת של המערערת נקבע בהחלטה מיום 12.1.2011 כי "על התובעת [המערערת] לפעול בהתאם להוראות שניתנו בקדם משפט". ביום 21.1.2011 ביקשה המערערת ארכה נוספת של חודשיים. בית המשפט (כבוד השופטת ו' פלאוט) החליט ביום 23.1.2011 ליתן "ארכה אחרונה בת 30 יום". המערערת פנתה מספר פעמים נוספות לבית המשפט. הפנייה האחרונה נעשתה ביום 9.3.2011. אף בנקודת זמן זו לא צורפו מסמכים כלשהם וכתב התביעה לא תוקן. לפיכך החליט בית המשפט, ביום 10.3.2011, למחוק את התובענה.

3.מן החומר עולה כי בית משפט קמא התנהל באופן מתחשב ביותר במערערת ותוך גילוי אורך רוח. אף על פי כן, הטעון תיקון בתובענה לא תוקן במשך חודשים. לפיכך, לא היה מנוס ממחיקתה של התובענה.

4.משלא נפלה שגגה ומשצדק בית המשפט המחוזי עת שמחק את התובענה, הננו דוחים את הערעור. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ו בכסלו התשע"ג (10.12.2012).