שלמה ארגוב - עו"ד נ' שאפע ותד ואח'

פסק-דין

אנו סבורים שהשופט המלומד שגה בסברו שמקור הטענות שבעטיין רשאי הנאמן (או המנהל המיוחד) לבדוק את התמורה גם בניגוד לפסק צריך להיות דווקא נושה ולא חייב. אכן, במקרה דנן פסק הדין שניתן לטובת המשיב מס' 1 על פי צד אחד ניתן, בלא שנתוניו נבדקו, והא ראייה שבית המשפט שנתן אותו היה מוכן לבטלו כנגד הפקדת ערובה שלא הופקדה. פסק הדין מהסוג האמור, המבוסס כולו או מקצתו על שומה או הערכה, מחייב את הנאמן לברר את העובדות כדי להגן על הנושים האחרים, וזאת גם עשה הנאמן במקרה דנן. לאחר שמיעת הערותינו הסכים גם פרקליט המשיב מס' 1 לקבלת הערעור.

מנגד, לא התייחס בית המשפט המחוזי לטענות הקונקרטיות שהועלו לפניו כנגד החלטתו של הנאמן. לשם כך יש להחזיר אליו את הענין על מנת שיתן פסק דין חדש, על יסוד הטענות שהועלו לפניו, ויקבע אם יש מקום להתערב בסכום שאושר בתביעת החוב; אכן, אם בית המשפט המחוזי ימצא לנכון הוא יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, לקבל ראיות נוספות ולהתיר טיעון נוסף.

אשר על כן אנו מקבלים את הערעור, מבטלים את פסק הדין ומחזירים את הענין לבית המשפט המחוזי על מנת שינהג בו כאמור בפסק דין זה.

הוצאות ערעור זה בסך 5,000.- ש"ח תהיינה לפי תוצאות ההתדיינות בבית המשפט המחוזי.

ניתן היום כה בכסלו תשנ"ט (14.12.98).