חיים יניב נ' הדר, חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

השופט ת' אור:

1.בפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, בתביעתו של חיים יניב (להלן: התובע) לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה1975- נגד הדר, חברה לביטוח בע"מ (להלן: הנתבעת). בע"א 3417/00 מערערים התובע ואשתו על מיעוט הפיצויים שנפסקו להם, ובע"א 3977/00 מערערת הנתבעת על גובה הפיצויים בו חוייבה. שני הערעורים נשמעו במאוחד.

2.התובע, יליד 1937, נפגע פגיעה רב-מערכתית בתאונת דרכים אשר ארעה ביום 5.4.96. התאונה הוכרה כתאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי. כתוצאה מהתאונה סובל התובע מקואדרופלגיה מתחת לחוליה 4 C, עם יכולת תנועה מוגבלת ביד שמאל, ירידה קוגנטיבית ניכרת, התמצאות חלקית ושיתוף פעולה חלקי. כתוצאה ממצבו זה, הוא נזקק לסיעוד צמוד, ולעזרה בכל פעולות היומיום.

בית המשפט פסק לתובע פיצויים בפרטי הנזק השונים ולכל אחד מבעלי הדין יש השגות במסגרת ערעורו על סכומים שנפסקו במספר פרטי נזק.

3.לאחר עיון ובדיקה של טענות המערערים בשני הערעורים, באתי למסקנה שהסכום שנפסק לתובע הינו ראוי ואינו מצדיק התערבות. יתכן שבמספר פרטי נזק היה מקום לשנות ממסקנות בית המשפט המחוזי, אך בסופו של דבר הדברים מתאזנים ובסכום הכולל שנפסק אין להתערב. עם זאת, בעניין אחד הנובע לפרט הנזק הגדול אבקש להוסיף מספר מילים. כוונתי לפרט הנזק הנוגע לטיב ולעלות העזרה הסיעודית לה זכאי התובע.

4.בית המשפט המחוזי פסק לתובע בפרט זה פיצוי בשיעור 20,000 ש"ח לחודש. לטענת הנתבעת, הסכום הינו גדול מן הראוי, והוזכר בעניין זה פסק הדין אשר ניתן בע"א 3375/99, 3618/99 אקסלרוד נ' צור-שמיר חברה לביטוח בע"מ (פ"ד נד(4) 410, מיום 5.9.00). שם נקבע סכום של 12,000 ש"ח לחודש כתשלום הולם עבור הוצאות סיעוד, במקרה של אדם הנדרש לסיעוד בכל פעולות היומיום. אותו סכום נקבע על יסוד ההנחה שלנפגע נדרשת עזרה בפועל של כארבע שעות ביום, בצירוף נוכחות או השגחה במשך שאר שעות היממה.

5.מה שנאמר בפרשת אקסלרד שייך, כאמור בו, למקרה הרגיל, בו מועסק לצרכי סיעוד הנפגע עובד זר ובנוסף לו עובד מחליף באותם פרקי זמן, כאשר מטעם זה או אחר העובד הזר לא יעבוד, אם מחמת חופשה או מכל נימוק אחר. אולם כפי שנקבע בפרשת אקסלרוד כך מצב הדברים,

"כל עוד אין מוכיחים נסיבות מיוחדות במקרה הנדון וכל עוד לא יבוא שינוי בנסיבות הכלליות אשר יצדיק סטייה מהכלל" (ראו שם, בעמוד 457).

בענייננו הוכחו נסיבות מיוחדות לסטיה מהכלל. ראשית, בנסיבותיו המיוחדות של התובע נדרשים לו בפרקי זמן מסויימים שני עובדים אשר יסייעו לו באותו פרק זמן. כפי שמציין בית המשפט המחוזי, אף הנתבעת הציעה העסקת עובד אחד שיגור עם התובע וכן העסקת עובד נוסף במשמרת של 8 שעות. שנית, המטפל בתובע חייב לדעת עברית, הן בדיבור והן בכתיבה. כפי שמבהיר בית המשפט המחוזי, לתובע נפתח צוהר לתקשורת כתובה עם הסביבה. הוכח גם, שבעזרת גירויים אינטנסיביים מהסביבה מצליח התובע להתקדם, לאט לאט, בתקשורת עם הסביבה, בתגובות ובהבנה. ראוי, על כן, שהעובדים שבסביבתו של התובע יהיו ישראלים, דוברי עברית, כדי שיטלו חלק במהלך זה. רואים אנו, שעלותו של הסיעוד הנדרש לתובע חורגת בצורה משמעותית מהעלות הרגילה אשר נדונה בפרשת אקסלרוד.

אכן, יתכן ובשני הנימוקים הנזכרים לא היה די כדי להסביר את הפער בין 12,000 ש"ח הנזכר בפרשת אקסלרוד לבין הסכום שנפסק לתובע. אך יש להזכיר גם זאת, שבית המשפט המחוזי הפחית מסכום הפיצוי החודשי של 20,000 ש"ח סכום אותו זכאי התובע לקבל כעזרה סיעודית מהביטוח הלאומי, סכום המתקבל בפועל מקופת חולים. לאחר שהגיע לחישוב הפיצוי בסכום כולל של 3,338,292 ש"ח, הפחית ממנו, בדרך אומדן, 1/3 מסכום זה, דהיינו סכום כולל של 1,112,744 ש"ח, או סכום של 6,666 ש"ח לחודש. כפי שהוברר, התשלום החודשי המתקבל בפועל על ידי התובע מקופת חולים עומד על הסכום של 4,620 ש"ח בלבד. הניכוי שנוכה עולה, איפוא, בסכום של כ2,000- ש"ח לחודש על הניכוי הנכון.

יוצא, שגם אם נפסק סכום גבוה מהראוי כסיעוד לעתיד, הדבר מתקזז כנגד ניכוי גבוה מדי מסכום זה.

6.לסיכום, שני הערעורים נדחים. ב"כ התובע הסכים, במהלך קדם הערעור, לכך ששני הערעורים ידחו, ואילו ב"כ הנתבעת עמד על הערעור. בהתחשב בכך, וכן בסכום אותו טענה הנתבעת שיש להפחית מסכום הפיצויים, תשא הנתבעת בהוצאות התובע בערעורים אלה בסכום של 50,000 ש"ח.

ש ופט

הנשיא א' ברק:

אני מסכים. הנ שיא

המשנה לנשיא ש' לוין:

אני מסכים. המשנה לנשיא

הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ת' אור.

ניתן היום, ד' באב התשס"א (24.7.2001).