Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archiveCivil appeal

שרה חמאווי ואח' נ' יעקב משה

CA 3484/03 was decided on 17 February 2005.

The court's decision, in its own words.

התוצאה היא שדין שני הערעורים להידחות. אין צו להוצאות.

3 justices heard the case, and the ruling came on 17 February 2005.

Court
The Supreme Court, sitting as a court of civil appeals
Case
CA 3484/03
Opened
2003
Decided
17 February 2005
Length
2 pages

The panel

  • אליעזר ריבלין
  • עדנה ארבל
  • יהונתן עדיאל

This is how to cite the ruling.

ע"א 3484/03 שרה חמאווי ואח' נ' יעקב משה (17.2.2005)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 3484/03

ע"א 4945/03

בפני: כבוד השופט א' ריבלין · כבוד השופטת ע' ארבל · כבוד השופט י' עדיאל · המערערים בע"א 3484/03 והמשיבים בע"א 4945/03: · 1. שרה חמאווי · 2. שלמה חמאווי

נגד

המשיב בע"א 3484/03 והמערער בע"א 4945/03:

יעקב משה

ערעור על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 10.2.03 בת.א. 1941/94 שניתן על-ידי כבוד השופט נ' ישעיה

תאריך הישיבה: ח' באדר א התשס"ה (17.2.05) · בשם המערערת 1 בע"א 3484/03 והמשיבה 1 בע"א 4945/03: · עו"ד איתמר טורס · בשם המערער 2 בע"א 3484/03 והמשיב בע"א :4945/03 · עו"ד חיים משגב, ד"ר; עו"ד לימור מסר · בשם המשיב בע"א 3484/03 והמערער בע"א 4945/03: · עו"ד קלמן קרני

פסק-דין

1.המערערת (בע"א 3484/03) שימשה כפקידת בנק והיא קיבלה לידיה סכומי כסף שונים מן המשיב (הוא המערער בע"א 4945/03, להלן: המשיב). הסכומים נמסרו לידיה על-מנת שהיא תשקיע אותם בהשקעה מניבת רווחים. בפועל לא כך עשתה ואף לא השיבה לו את כספו. את כספו הוא תבע מידיה ומידי אביה (המשיב 2 בע"א 4945/03, להלן: המשיב 2) בטענה שזה סייע בידה של המערערת ועשה עימה יד אחת בנטילת כספו על-ידי שקיבל לחשבונו כספים אלה ונקט בפעולות משפטיות למראית עין – כגון מישכון כספים של המערערת לטובתו.

בית-המשפט המחוזי דחה את התביעה, ככל שהיא היתה מופנית כלפי אבי המערערת, לאחר שמצא כי לא היה די בראיות שהובאו במשפט כדי להצביע על אחריותו של המשיב 2 למעשי המערערת או על חבותו כלפי המשיב. במסקנות אלה אין עילה להתערב והן פועל יוצא של הראיות שבאו במשפט. היום מבקש המשיב להצביע על פסק-דין שניתן בינתיים בבית-משפט השלום והמצביע לכאורה על כך שהסכם המישכון לו טוען המשיב 2 הוא הסכם למראית-עין. בכך אין כדי לשנות מן התוצאה ובית-המשפט המחוזי היה אף נכון להניח, לצורך החלטתו, כי אין מדובר בהסכם למראית עין. בצדק קבע בית-המשפט כי בכך לבד אין כדי לשנות מן המסקנה אליה הגיע.

המערערת מצידה משיגה על שומת החוב כפי שנקבעה בבית-המשפט קמא. היא מלינה על-כך שבית-המשפט ביסס את קביעתו על התחייבותה הכתובה להשיב את הסכום האמור למשיב. לטענתה, הוצאה ממנה ההסכמה הזו בכפייה או בעושק ואשר על-כן, אין לה תוקף. בית-המשפט המחוזי היה סבור אחרת וגם במסקנתו זו אין להתערב, לגופה, ואף בשל חלוף הזמן שבין מסמך ההתחייבות לבין העלאת הטענות האמורות.

התוצאה היא שדין שני הערעורים להידחות. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ח' באדר א התשס"ה (17.2.05).

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools