אסיל חברה לבנין ופיתוח בע"מ נ' אגוד ערים אזור נתניה שרותי כבאות ואח'

פסק-דין

1.שתיים באו בחשבון כדי לזכות במכרז, המערערת והמשיבה מס' 2. עקב מחדל של המזמין (המשיב מס' 1), לא קבלה המשיבה מס' 2 חלק מכתב הכמויות, ולפיכך לא הגישה הצעה ראויה. המשיבה מס' 1 בטלה את המכרז אך החליטה שלא לערוך מכרז חדש אלא ניהלה משא ומתן עם המציעים. המשיבה מס' 2 זכתה בעבודה במחיר הנמוך מסכום הצעתה.

2.המערערת, שנמנעה מלהשתתף במשא ומתן שנערך על ידי המשיב מס' 1, עתרה לבית המשפט המחוזי לזכות בעבודה נשוא המכרז. היא לא השיגה על החלטת המזמין שלא לערוך מכרז חדש. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה וחייב את המערערת בהוצאות.

3.אין מנוס מדחיית ערעור זה. אנו סבורים שלו החליטה המשיבה מס' 1 לזכות את המערערת בעבודות נשוא המכרז, היתה קמה למשיבה מס' 2 עילה חוקית לעתור לביטולו. מדובר בפגם שאינו של מה בכך, שנפל במכרז, והוא פוגע בשוויון בין המציעים. משלא תקפה המערערת את ההחלטה שלא לערוך מכרז חדש אין אנו יכולים להיזקק לענין.

4.הגענו לתוצאה הנזכרת בנימה של צער, הואיל ולכאורה אין התנהגותו של המשיב מס' 1 מניחה את הדעת, וההתקשרות בדיעבד עם המשיבה מס' 2 מעוררת שאלות; אך מהנימוקים אותם הזכרנו אין מנוס מלדחות את הערעור, ויהיה על המערערת למצוא את תקנתה בתביעת פיצויים.

בנסיבות אותן ציינו לעיל, לא היה מקום לעשות צו להוצאות בבית המשפט המחוזי, ואין מקום לעשות צו להוצאות בערכאתנו.

אנו מבטלים את חיובי ההוצאות בבית המשפט המחוזי, ובכפיפות לכך אנו דוחים את הערעור מבלי לעשות צו להוצאות בערכאתנו.

ניתן היום י באב תשנ"ח (30.7.98).