ממשין-חברה להנדסה בע"מ נ' פואד עראם חברה לבנין ופיתוח בע"מ ואח'

פסק-דין

בפני ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (הנשיאה ב' גילאור) מיום 21.5.2007 שלא לפסול עצמו מלדון בפש"ר 406/06 ולא לבטל את פסק דינו בתיק האמור.

1.ביום 11.9.2006 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי (להלן: פסק הדין), במסגרתו נדחה ערעורה של המערערת על החלטתו של המשיב 2, המשמש כנאמן של המשיבה 1 (להלן: החברה), לדחות את תביעת החוב של המערערת כנגד החברה. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור לבית משפט זה (ע"א 8431/06; להלן: הערעור האזרחי), אשר עודנו תלוי ועומד בפני בית המשפט.

לטענת המערערת, ביום 3.5.2007, מספר חודשים לאחר שניתן פסק הדין, הסתבר לה כי קרוב משפחתה של הנשיאה גילאור הינו שותף במשרד עורכי דין, אשר מייצג את בנק לאומי לישראל בע"מ. לטענתה, בנק לאומי הינו צד בעל אינטרס ישיר בתוצאות ההליך שהתנהל בין המערערת ובין החברה. משנודע למערערת הקשר האמור, הגישה היא ביום 17.5.2007 בקשה לפסילתה של הנשיאה גילאור מלדון בתיק וכן בקשה לביטול פסק הדין אשר ניתן על ידי הנשיאה.

2.ביום 21.5.2007 דחתה הנשיאה גילאור את בקשת הפסלות והבקשה לביטול פסק הדין. הנשיאה הבהירה כי משהסתיים ההליך שבפניה, הדרך להעלות טענה בדבר ביטול פסק דין בשל קיומה של עילת פסלות הינה הגשת ערעור על פסק הדין, ולא הגשת בקשה לפסילת השופט אשר נתן את פסק הדין. על החלטתה זו של הנשיאה גילאור הוגש הערעור שבפני. במקביל, הגישה המערערת במסגרת הערעור האזרחי בקשה להארכת מועד לתיקון כתב הערעור, וזאת למקרה בו ייקבע כי הדרך הנאותה להעלות את טענות הפסלות הינה במסגרת הערעור האזרחי.

3.בקשה לפסילת שופט צופה במהותה פני עתיד, שכן מטרתה לבחון את המשך יכולתו של בית המשפט לשבת בדין (ראו ע"א 9614/06 קרפילובסקי נ' ישיבת נזר ישראל מוסדות תורה (טרם פורסם) (להלן: עניין קרפילובסקי); יגאל מרזל דיני פסלות שופט (2006) 44 (להלן: מרזל)). בנסיבות בהן בקשת הפסלות מוגשת לאחר שניתן פסק הדין והסתיים ההליך, אין עוד טעם בבחינת המשך יכולתו של השופט לשבת בדין, והדיון בשאלת הפסלות הופך להיות במידה רבה מלאכותי באופיו (ראו: עניין קרפילובסקי; מרזל, בעמ' 74). זאת ועוד; מטרתה של בקשת פסלות אשר מוגשת לאחר שניתן כבר פסק הדין אינה להביא להפסקת ישיבתו של השופט בהליך, שהרי זה הסתיים כבר, אלא מטרתה להביא לביטולו של פסק הדין. אולם, אף במקום בו קיימת עילת פסלות, לא יהא בהחלטה על פסילתו של שופט במסגרת ערעור פסלות כדי להביא לביטול פסק הדין. זאת, מאחר שדיני הפסלות אינם האכסניה המתאימה לדיון בשאלת תוקפו של פסק דין שניתן שעה שהשופט היה פסול מלשבת בדין (ראו מרזל, 367-368). הדרך הראויה לבחון שאלה זו הינה במסגרת ערעור על פסק הדין, אשר במסגרתו תתברר גם טענת הפסלות והשלכתה על תוקף פסק הדין (ראו מרזל, בעמ' 73-75, 368).

4.כאמור, בענייננו הגישה המערערת ערעור על פסק הדין לגופו. משכך, ככל שתתקבל בקשתה של המערערת להארכת מועד לתיקון כתב הערעור, תוכל המערערת להעלות את טענותיה לעניין קיומו של פגם בפסק הדין הנובע מטענת הפסלות במסגרת הערעור האזרחי. ההרכב אשר ידון בערעור האזרחי יוכל לבחון, בין היתר, את תוקפו של פסק הדין גם נוכח טענת הפסלות.

אשר על כן, הערעור נמחק.

ניתן היום, א' באב התשס"ז (16.7.2007).