שאולי בר נוי נ' נשיאת בית המשפט העליון, כבוד השופטת אסתר חיות ואח'

פסק-דין

השופט ג' קרא:

1.ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק ה"פ 52469-03-18 (כב' השופט י' פרסקי), שהורה על מחיקת התובענה על הסף שהגיש המערער למתן פסק דין הצהרתי, לפיו למערער זכות כי המחלוקות בינו לבין מי מהמשיבים לא יתבררו באמצעות מערכת המשפט.

2.תחילתו של ההליך בשגגה שנפלה בפסק דינו של בית משפט זה בע"א 1280/17 עת נכתב כי המערער לא הפקיד ערבון, שעה שאכן הפקיד ערבון. בהמשך השגגה תוקנה, אך המערער לא הסתפק בכך והגיש בגין האמור תביעת לשון הרע שנתבררה בבית משפט השלום בכפר סבא. לאחר דיון ועל סמך הסכמת הצדדים, התביעה נדחתה ללא צו להוצאות.

3.בנוסף, הגיש המערער את תביעתו בה ביקש ליתן פסק דין הצהרתי כמפורט לעיל.

4.בית המשפט קמא הורה על מחיקת התובענה בהיותה קנטרנית וכי הסעד המבוקש בה הינו "הצהרה כללית ולפיה ישנם מקרים שבהם הליכים משפטיים צריכים להתברר שלא באמצעות מערכת בתי המשפט. ובאופן קונקרטי נושאים שהמבקש העלה בתובענתו".

5.לאחר עיון בפסק דינו של בית המשפט קמא ובטענות הצדדים בכתב ובעל פה הגענו למסקנה כי יש לדחות את הערעור בגדר סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאחר שלא מצאנו בפסק הדין טעות שבחוק המצדיקה את התערבותנו. אנו מאמצים את הנמקתו של בית המשפט קמא כי הסעד שהתבקש על ידי המערער – העברת הדיון בתובענה למותב חיצוני שאינו נמנה על מערכת המשפט בטענה לניגוד עניינים מובנה בהינתן זהות הצדדים המתדיינים בפניו ובהיות המותב היושב בדין תלוי בהם הינה טענה העומדת בניגוד לסעיף 1 לחוק-יסוד: השפיטה.

6.הערעור נדחה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן ביום, כ"ג באייר התש"פ (17.5.2020).

היום, כ"ו באייר התש"פ (20.5.2020).