קדמי נחום ואח' נ' עזבונות המנוחות גילה ואיימי עמוס ואח'

פסק-דין

השופט ת' אור:

1.שתי בנותיו של המשיב ז'ק עמוס נהרגו בתאונת דרכים שארעה ביום 26.3.91. כתוצאה מכך נפגע המשיב פגיעה נפשית, ונגרמה לו נכות לצמיתות, בנסיבות המקנות לו עילת תביעה לפי הלכת אלסוחה (רע"א 444/87 אלסוחה נ' עזבון דוד דהאן, פ"ד מד(3) 397). בית המשפט המחוזי קבע לו את סכומי הפיצויים המגיעים לו בפרטי הנזק השונים.

בפנינו ערעור וערעור שכנגד על גובה הפיצויים.

2.לא ראינו להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי ובתוצאות אליהן הגיע בפרטי הנזק השונים, פרט לעניין אחד. בעת מתן פסק הדין היה המשיב כבן 61 שנים, ובית המשפט המחוזי חישב את הפסד כושר ההשתכרות שלו בעתיד בהנחה שהמשיב היה משתכר עד גיל 80 שנים, דהיינו למשך תקופה של כתשע עשרה שנים בעתיד. הואיל וקבע את הפסדו של המשיב לסכום של 1,000 ש"ח לחודש בערכים של הכסף ביום פסק הדין, קבע בית המשפט את הפסדי כושר ההשתכרות של המשיב בעתיד בסכום של 166,700 ש"ח.

מוכנים אנו לצאת מהנחה, שלמשיב היה כושר השתכרות עד גיל 70 שנים, ולא רק עד גיל 65 שנים כמקובל, בהתחשב באופי עיסוקיו. אך לא היתה הצדקה לחישוב ההפסד עד גיל 80 שנים. בית המשפט גם לא נימק על שום מה הוא סבור שיש להניח בעניינו של המשיב שהיה פורש מעבודה רק בגיל 80 שנים.

מקדם ההיוון המתאים עבור תשע שנים הוא 94.5453. לפיכך, היה מקום לפסוק למשיב סכום של 94,545 ש"ח בלבד בגין הפסד כושר ההשתכרות בעתיד. התוצאה היא, שיש להפחית מסכום הפיצויים ששולם למשיב את הסכום של 72,155 ש"ח.

בכל יתר הטענות שבערעור ובערעור שכנגד לא מצאנו עילה להתערב בסכום שנפסק למשיב.

3.התוצאה היא, שמהסכום שפסק בית המשפט המחוזי למשיב יופחת סכום של 72,155 ש"ח ליום פסק הדין בבית המשפט המחוזי, וכן יופחת בהתאם שכר טרחת עורך דין שנפסק למשיב.

כל סכום ששולם למשיב על פי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מעבר למגיע לו על פי פסק דין זה, על המשיב להחזירו למערערת השניה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלומו ועד החזרתו.

המשיב ישא בהוצאות המערערים בערעור זה בסך 5,000 ש"ח ומע"מ.

ניתן היום, יב' באייר התשנ"ט (28.4.99).