יוספה ליפשיץ ואח' נ' פרופ' פ' טיברין ואח'

פסק-דין

לאור הראיות שבאו בפני בית המשפט המחוזי, ולאחר עיון בטענות באי כוח בעלי הדין בכתב, הגענו למסקנה שאין להתערב בתוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי, בדבר אחריות המשיבים לנזקי המערערת עקב רשלנות רפואית ובדבר הקשר הסיבתי בין רשלנות זו לנכות, כנזכר להלן, שנגרמה למערערת.

נכותה של המערערת, ילידת 1945, היא בשיעור 84%, בעיקרה נוירולוגית. היא הינה פרפלגית, מוגבלת בניידותה, ובגין כך נכותה היא בשיעור 80%, ונגרמה לה נכות נוספת בשיעור 20% בגין הפרעות בסוגרים.

את נזקיה של המערערת באבות הנזק השונים קבע בית המשפט המחוזי בדרך אומדן. נוכח הנתונים שבאו בפניו, אין לבוא בטרוניה על כך שבחר בדרך זו של קביעת הפיצויים, שלא על ידי פרוט חשבוני בכל אחד מפרטי הנזק. אך הסכומים שפסק בית המשפט המחוזי נראים, בכמה אבות נזק, נמוכים על פניהם, בהתחשב בנכותה הגבוהה של המערערת, בגילה וביתר העובדות הצריכות לעניין. נראה לנו, על כן, שיש להתערב בסכומים שנפסקו בכמה פרטי נזק, כמפורט להלן:

א. בגין הוצאות נסיעה וניירות מוגברת של המערערת עקב נכותה נפסק לה סכום של 50,000 ש"ח. במקום זה, בדרך אומדן זהיר, יש מקום לפסוק לה 150,000 ש"ח.

ב. בגין עזרת הזולת בעבר נפסק לה סכום של 50,000 ש"ח לעבר ו100,000- ש"ח לעתיד. סכומים אלה הינם זעומים נוכח נכותה הגבוהה, והסעד לו היא נדרשת עקב כך. במקום הסכומים שנפסקו על ידי בית המשפט, יבואו הסכומים של 200,000 ש"ח בגין עזרת הזולת בעבר (כולל ריבית מחושבת עד יום פסק הדין) ו300,000 ש"ח בגין עזרת הזולת בעתיד.

גם הפסד ההשתכרות שנפסק למערערת בגין העבר נמוך בצורה המצדיקה התערבות. במקום הסכום של 100,000 ש"ח שנפסק למערערת, יבוא הסכום של 150,000 ש"ח. נדגיש, שסכום זה נפסק בגין הפסד השתכרות משך תקופה של כ12- שנים.

ביתר פרטי הנזק לא נתערב.

התוצאה היא, שאנו דוחים את ערעור המשיבים ומקבלים את ערעור המערערת, במובן זה שעל המשיבים לשלם לה סכום של 500,000 ש"ח ליום פסק הדין בערכאה הראשונה, וזאת בנוסף למה שנפסק לה על ידי בית המשפט המחוזי. הסכום האמור ישא הפרשי הצמדה וריבית מחושבים מיום פסק הדין בבית המשפט המחוזי ועד לתשלום מלא, וכן יצטרף אליו שכר טרחת עורך דין בשיעור 20% ומע"מ.

בנוסף, ישלמו המשיבים למערערים שכר טרחת עורך דין בערעור זה בסך 30,000 ש"ח ומע"מ.

ניתן היום, כג' בסיון התשנ"ח (17.6.98).