מקמילן יעקב נ' מקמילן דניאל ואח'

פסק-דין

1.המערער דיווח במהלך שנות ה80- על רכישת מגרש בגבעת זאב עליו נבנה בניין מגורים, שילם מס רכישה והמגרש נרשם על שמו במשרדי מס שבח.

10 שנים לאחר מכן, בשנת 97 טען המשיב 1, אחיו של המערער, בפני המשיב 2 כי רכש את מחצית המגרש עוד בשנת 86 וביקש לשלם מס רכישה. בעקבות הצהרה זו הוצאה למשיב 1 שומה והוא חויב בתשלום קנסות בגין האיחור בדיווח והודע לו כי לא יקבל אישור עבור משרד הרישום מקרקעין בנוגע לתשלום המיסים בשל קיום עיסקה נוגדת של המערער.

המשיב 1 ערער על השומה לפני וועדת ערר שליד בית המשפט המחוזי בירושלים. וועדת הערר החליטה, כי משהוברר ששניים טוענים לבעלות בנכס וכל אחד מהם חולק על זכותו של האחר להצהיר בפני רשויות המס בקשר לעיסקאות בנכס, יש להמתין עד להחלטה סופית בשאלת הבעלות, שאז תוכל הוועדה לקבל החלטה. על כך הערעור שלפנינו.

המשיב 2, מנהל מס שבח מסכים לקבלת הערעור ולסיום הסכסוך עם מנהל מס שבח על ידי כך שימשוך את השומה נשוא הערר באופן שהמצב יחזור להיות כפי שהיה טרם הגשת המש"ח על ידי המשיב 1. עמדתו של המשיב 2 היא, כי במסגרת ההליכים הרבים שהתקיימו בערכאות שונות בין האחים, ניתנו החלטות שיפוטיות מהן עולה כי המערער הוא הבעלים של המקרקעין.

אכן, בהתדיינות הרבה מאוד שהתקיימה במשך שנים בין הצדדים נקבע מספר פעמים כי המערער הוא הבעלים של הנכס. (ראה למשל בג"ץ 4204/91 ות"א 14908/94 בית משפט השלום; ע"א 4417/97 בערעור ובקשת רשות ערעור 2448/98-).

די בכל אלה, על-מנת לקבל את הערעור ולייתר את המשך הדיון בפני ועדת הערר, ללא צורך בהמתנה להכרעה נוספת כלשהי, נכון לעת הזו.

הערעור מתקבל, המשיב ישלם למערער הוצאות בסך 10,000 ש"ח.

ניתן היום, כ"ח בסיוון תשס"א (19.6.01).