דבורה דיין ואח' נ' הכונס הרשמי - מחוז חיפה והצפון ואח'

פסק-דין

השופט ד' מינץ:

לפנינו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' נאמן) בפש"ר 40520-10-18 ובפש"ר 40541-10-18 מיום 29.6.2021, בגדרה נדחתה בקשת המערערות להארכת מועד להגשת ערעור על הכרעותיה של משיבה 2 בתביעות חוב שהוגשו נגדן.

1.נגד המערערות – אם ובתה שנכנסו מיוזמתן להליך פשיטת רגל – הוגשו בשנת 2019 שתי תביעות חוב מטעם אותו נושה. תביעות החוב אושרו על ידי משיבה 2 (הנאמנת לנכסי המערערות; להלן: הנאמנת), ביום 30.4.2020 (כלפי מערערת 1) וביום 3.9.2020 (כלפי מערערת 2). ביום 31.1.2021 הגישו המערערות לנאמנת בקשה לעיון חוזר בהכרעותיה, וביום 18.4.2021 דחתה הנאמנת את הבקשה ושבה על עיקרי הכרעותיה. לאחר שהוחלף ייצוג המערערות, ביום 16.6.2021 הגישו המערערות לבית המשפט המחוזי בקשה להורות לנאמנת לנמק את הכרעותיה ולהעניק להן ארכה להגשת ערעור על ההכרעות האמורות. הנאמנת בתגובה פירטה בהרחבה את נימוקי הכרעותיה וציינה כי כלל טענות המערערות נבחנו בקפידה. באשר לבקשה להארכת מועד, הנאמנת עמדה על הקשיים בקבלת הבקשה נוכח העובדה שהמערערות היו מיוצגות לכל אורך ההליך, טענותיהן נבחנו פעם נוספת במסגרת הבקשה לעיון חוזר והן לא הציגו כל טעם בגינו לא הוגש הערעור במועד, אך הותירה את ההכרעה בה לשיקול דעת בית המשפט. ביום 29.6.2021 דחה בית המשפט את בקשת המערערות, בקבעו כי החלפת ייצוג אינה מקנה זכות לביצוע "מקצה שיפורים" בדמות הגשת בקשות שונות שתכליתן עיון חוזר בהכרעותיה של הנאמנת, וזאת לאחר חלוף המועד הקבוע בדין להגשת ערעור. אף שלפנים משורת הדין נאותה הנאמנת להתייחס לגוף ההשגות שהעלו המערערות בבקשותיהן ולשוב על הטעמים שעמדו ביסוד הכרעותיה, אין בכך כדי ליצור מועדים חדשים של הכרעה בתביעות החוב לעניין מסגרת הזמנים להגשת ערעור עליהן. בנסיבות אלה, נקבע כי אין בנמצא "טעם מיוחד" למתן ארכה להגשת ערעור על הכרעות הנאמנת ואין בהחלפת ייצוגן של המערערות כדי לשנות מכך.

חרף האמור בהחלטה זו, ביום 12.8.2021 הגישו המערערות ערעור פורמאלי לבית המשפט כלפי הכרעותיה של הנאמנת, וזאת בטענה כי אלו "אושררו סופית" רק בגדר ההחלטה מיום 29.6.2021. ביום 17.8.2021 דחה בית המשפט את הטענה האמורה, ובהתאם לכך הורה על מחיקת הערעור על הסף מחמת איחור בהגשתו. הערעור דנן מופנה אפוא כלפי ההחלטה מיום 29.6.2021, שלטענת המערערות מהווה "פסק דין לכל דבר ועניין".

2.דין הערעור להימחק לפי תקנה 147(ב)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, וזאת לוּ מן הטעם שלא נתונה למערערות זכות ערעור על ההחלטה מיום 29.6.2021.

3.לא אחת נקבע כי החלטה בבקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי מהווה "החלטה אחרת" הטעונה רשות ערעור (ראו: ע"א 7829/04 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' פאן אל-א סחר בינלאומי פ.א. בע"מ (בפירוק), פסקה 13 (13.7.2008); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 106-105 (מהדורה שלישית, 2012)). הפסיקה החילה כלל זה גם במקרים שבהם נמחק ערעור – ובכלל זה ערעור על הכרעת בעל תפקיד בתביעת חוב – מחמת איחור בהגשתו (למשל: רע"א 6557/14 שחם נ' רו"ח יואב כפיר, נאמן לחברת אשבל (30.4.2015); רע"א 5077/16 שיבר נ' כונס הנכסים הרשמי (3.1.2017); ע"א 8134/19 משייב נ' קל אוטו שירותי מימון (1998) בע"מ, פסקה 3 (14.10.2020)).

4.בענייננו, בית המשפט דחה את בקשת המערערות למתן ארכה להגשת ערעור על הכרעות יה של הנאמנת בתביעות החוב שהוגשו נגדן. ממילא, בית המשפט לא דן בהכרעותיה של הנאמנת לגופן אלא אך בבקשה שהוגשה מטעמן להארכת מועד להגשת ערעור . בנסיבות אלה ובהתאם ל כללי הסיווג שהובאו לעיל, מדובר ב"החלטה אחרת" הטעונה רשות ערעור. יצוין בבחינת למעלה מן הצורך, כי התוצאה בדבר מחיקת הערעור הייתה נותרת בעינה גם אילו היה הערעור מכוּון כלפי ההחלטה מיום 17.8.2021 (ראו למשל: ע"א 3932/21 בוארן נ' כונס נכסים הרשמי, פסקה 21 (11.8.2021)).

די אפוא בטעם זה כדי להורות על מחיקת הערעור, וכך אנו מורים. משלא התבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות.

ניתן היום, י"ט בחשון התשפ"ב (25.10.2021).