צבי גולדמן נ' בתי זיקוק לנפט בע"מ ואח'

פסק-דין

הערעור מתקבל בהסכמת המערער והמשיבים כאשר יוער שבא כוח המשיבה 2, מדינת ישראל, ביקש להדגיש כי הוא מותיר את ההכרעה בערעור לשיקול דעת בית המשפט. ואפרט בתמצית.

שכר הטרחה והגמול המוסכמים בין הצדדים בהליך ייצוגי הם בגדר המלצה. כך קובע החוק , חוק תובענות ייצוגיות, והצדדים אינם חולקים שזהו המצב המשפטי. בית משפט זה לא ייטה להתערב בהחלטת הערכאה הדיונית בנושא; כך בהינתן שהיא זו שלוותה את ההליך ומודעת לפרטיו – להשקעה, לתועלת לחברי הקבוצה והציבור וכיוצא באלה; כך גם כמדיניות שיפוטית.

יוער אגב כך, כי אין מדובר באריתמטיקה לשמה, אף לא בנוסחאות, ודאי לא קוגנטיות, בבוא בית המשפט להידרש לסוגית הגמול ושכר הטרחה בהליך ייצוגי. עם זאת, כדי שניתן יהיה לבקר את החלטת הערכאה הדיונית, נדרש שזו תהיה מנומקת; ויצוין שהחוק בסעיפים 22 ו-23 שבו קובע קריטריונים ששומה על בית משפט להתחשב בהם, בין היתר, בקביעת שכר הטרחה של בא כוח המייצג והגמול לתובע המייצג. למרבה הצער פסק הדין בענייננו חסר הנמקה כלשהי, לא לגופה של הפשרה ולא לעניין הגמול ושכר הטרחה. ומשאמרתי כל זאת, יצוין כי עולה מן הערעור, ואין מחלוקת בין הצדדים לגבי העובדות כפי שנפרשו בכתב הערעור, כי לפני המותב שנתן את פסק הדין (כבוד השופט מ' אלטוביה) לא התקיים דיון כלשהו בתיק וממילא לא בהסדר הפשרה שהושג במסגרת הליך הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. הדיונים התקיימו לפני מותב אחר (כבוד השופטת ד' קרת-מאיר) במשך כ-5 שנים, משנת 2012, והתיק הועבר למותב האחר באפריל 2017 עקב פרישתה.

עסקינן בתובענה ייצוגית בתחום של ניירות ערך, מורכבת מן הבחינה המשפטית והכלכלית כאחד, ונתמכת בחוות דעת מכאן ומכאן. כאמור, ההליך התנהל על פני תקופה ארוכה עד אשר השכילו הצדדים לאחר מאמצים מרובים להגיע להסכמות, וזאת בסיוע שני מגשרים מומחים מתחום הכלכלה ובסיוע בית המשפט. המדינה היא צד להליך הייצוגי ולהסדר הפשרה שהושג וגובש גם על דעתה, בשיתוף הרשות לניירות ערך כגורם מקצועי. לא הוגשו התנגדויות להסדר הפשרה משזה פורסם וגם לא בקשות ליציאה מן הקבוצה. ממילא לא הייתה התנגדות לגמול ולשכר הטרחה המוצעים. הושקעו משאבים רבים בניהול התובענה – בזמן ובממון, לרבות שורה של חוות דעת מומחים והליכי גישור לא פשוטים; וכתוצאה מן ההסדר, נראה כי צמחו תועלת ופיצוי משמעותיים לחברי הקבוצה. מדובר בסיטואציה חריגה מבחינה זו שלא רק שהיועץ המשפטי לממשלה לא הביע התנגדות לשכר וגמול שהוצעו, אלא שהמדינה הייתה שותפה לשיעורים המוסכמים; כך גם הרשות לניירות ערך, ואף המגשרים שותפים להמלצה. יוער עוד כי על פי המוסכם, הגמול ושכר הטרחה אינם על חשבון ההטבה לחברי הקבוצה, אלא משולמים בנוסף להם.

סוף דבר, לנוכח כל האמור לעיל, הערעור מתקבל. משמע, שהגמול לתובע המייצג יעמוד על סך של 370,000 ש"ח, ושכר הטרחה לבאי כוח המייצגים יעמוד על סך של 2,497,500 ש"ח בצירוף מע"מ כדין, כפי שנקבע בהסדר הפשרה.

ניתן היום, א' בכסלו התשע"ח (19.11.2017).