רוברט גזיאל נ' פלס פיתוח בע"מ ואח'

פסק-דין

1.המערער מחזיק ב-40% ממניות המשיבה 1 (להלן: החברה) והמשיבים 5-3 (להלן: המשיבים) מחזיקים ב-60% ממניות החברה. החברה היא סולבנטית ובבעלותה מקרקעין, והיא עוסקת בקידום פרוייקט נדל"ני על המקרקעין.

2.בשל סכסוך בין המערער לבין המשיבים, נטען על ידי המערער כי החברה נקלעה למבוי סתום, ועל כן עתר לפירוק החברה מטעמי צדק ויושר לפי סעיף 257(5) לפקודת החברות.

3.בית המשפט קמא דחה את בקשתו של המערער, בין היתר, לאחר שמצא כי החברה סולבנטית ולאור ההלכה לפיה רק במקרים חריגים יש להעתר לסעד של פירוק. בית המשפט הפנה את המערער לסעד חלופי של מניעת קיפוח לפי סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999.

4.על כך נסב ערעורו של המערער. אך למעשה, וכפי שהבנו מטיעונו של ב"כ המערער בפנינו, אף הוא אינו שולל דרכים אחרות ונתיבים אחרים לפתרון הסכסוך, שלא במסגרת פירוק החברה.

5.דין הערעור להידחות. נימוקיו של בית משפט קמא מקובלים עלינו, ואנו מאמצים את פסק דינו מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

6.אשר על כן, הערעור נדחה.

בנסיבות העניין ולפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות.

ניתן היום, ז' באב התשע"ח (19.7.2018), בנוכחות הצדדים.