גד ורקשטל ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

1.מונח בפנינו ערעור מטעם מערער 1 (להלן: המערער) ומערערת 2 (להלן: המערערת), נגד המשיב (להלן: הבנק). בהליך קמא הצדדים הגישו תביעות הדדיות – צד נגד צד. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ת"א 6123-08-07, כב' השופטת ר' שמולביץ) קיבל את תביעת הבנק כנגד המערער וכנגד המערערת, אשר חויבה מכוח ערבות. התביעות שכנגד נדחו.

2.באשר למערערת, שמענו את באי כוח הצדדים והצענו הצעה שהתקבלה, לה אנו נותנים תוקף של פסק דין. ההסכם הוא כדלקמן:

המערערת 2 והבנק הגיעו להסכמה לפיה, מבלי לגרוע מטענות הצדדים בתיק זה ולאור העובדה שניירות הערך המבטיחים את ערבותה של המערערת 2 לחובותיו של המערער 1 איבדו את ערכם, הבנק מתחייב שלא לפעול כנגד המערערת 2 כערבה לחובותיו של המערער 1 ובכך מתייתר הצורך במתן פסק דין לעניין ערבותה של המערערת 2. הבנק ישחרר את השעבוד על ניירות הערך.

בא כוח המערערת אף הודיע, לקראת סיום הדיון ולאחר שהתייעץ עם המערערת פעם נוספת, כי מרשתו אינה עומדת על הערעור. בהתאם ובכפוף לאמור, ערעור המערערת נדחה ללא צו להוצאות.

3.באשר למערער, בית המשפט כתב פסק דין מנומק, שהתייחס לטענות השונות, לרבות קיומו וטיבו של ההסכם, התנהלות הצדדים וטענות שונות בדבר קיומו של נזק. לא מצאנו להתערב בממצאים העובדתיים והמשפטיים שנקבעו בעניין התביעות שכנגד. יובהר כי לא מצאנו לקבל את בקשת המערער להגשת ראיות חדשות, מהטעמים שהוצגו על-ידי בא כוח הבנק. על כן אנו דוחים את הערעור מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כמו כן, אנו מחייבים את המערער בהליך זה בשכר טרחה והוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח. סכום שכר הטרחה יועבר לבנק באמצעות בא כוחו, מתוך הערבון שהופקד. מחצית העירבון שהופקד יועבר למערערת דרך בא כוחה, והיתרה לאחר הקיזוז תועבר למערער.

ניתן היום, י"ח באייר התשע"ט (23.5.2019).