Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archiveCivil appeal

מנשה ח. אלישר בע"מ נ' עירית תל-אביב-יפו ואח'

CA 901/96 was decided on 9 April 1998.

The court's decision, in its own words.

בנקודה זו בלבד אנו מחליטים לקבל את הערעור, ולאור התוצאה אנו נמנעים מעשיית צו להוצאות.

3 justices heard the case, and the ruling came on 9 April 1998.

Court
The Supreme Court, sitting as a court of civil appeals
Case
CA 901/96
Opened
1996
Decided
9 April 1998
Length
2 pages

The panel

  • אליהו מצא
  • יצחק אנגלרד
  • יוסף גולדברג

This is how to cite the ruling.

ע"א 901/96 מנשה ח. אלישר בע"מ נ' עירית תל-אביב-יפו ואח' (9.4.1998)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

ב בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 901/96

בפני: כבוד השופט א' מצא · כבוד השופט י' אנגלרד · כבוד השופט י' גולדברג

המערער ת: מנשה ח. אלישר בע"מ

נגד

המשיב ה: עירית תל-אביב-יפו · ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי · בתל-אביב-יפו מיום 19.12.95 בה.פ. 2075/94 · שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא א' גורן

תאריך הישיבה: י"ג בניסן התשנ"ח (9.4.98) · בשם · המערער

ת: עו"ד אסף פוזנר · בשם · המשיב · ה: עו"ד פלאית אורנשטיין ועו"ד עודד פסקל

פסק-דין

החברה המערערת עוסקת בשיווק סיגריות. הסיגריות משווקות ונמכרות בבתי עסק שונים בתחום השיפוט העירוני של המשיבה. על בתי העסק הללו מופיעות כרזות פרסומת לסיגריות מטעם המערערת. ההליך בבית המשפט המחוזי סב על מספר שאלות הנוגעות לגובה החיוב באגרה שבידי המשיבה להטיל על המערערת בגין כרזות הפרסומת הללו בהתאם לחוק עזר לתל-אביב-יפו (שילוט), התשנ"ג1992-. בית המשפט המחוזי קיבל בחלקה את עמדת המערערת ביחס לאחת הסוגיות הפרשניות, אך דחה את יתר טענותיה, עליהן חוזרת המערערת בערעור שלפנינו.

העיון בטענות הפרקליטים בכתב, ובטיעוניהם המשלימים לפנינו, הניח את דעתנו כי אין עמנו מקום להתערב בהכרעתו של בית המשפט קמא, לא ביחס לשאלת תוקפו של חוק העזר, לא ביחס לשיטת החישוב של שטח הכרזות ואף לא ביחס לשאלת סיווגן של הכרזות כ"מודעות" ולא כ"שלטים", במשמעות ההגדרות שבסעיף 1 לחוק העזר. אמנם הטרידה אותנו השאלה אם הגדרתו של שלט, כאחת החלופות, כ"סמלו המסחרי של מצרך המיוצר והמשווק במקום", אכן מתיישבת עם תכלית ההבחנה שנקט מחוקק המשנה בין "שלט" לבין "מודעה". ואולם, סוגיה זו אינה טעונה הכרעה בעניינה של המערערת.

בעניין אחד, בו הכריע בית המשפט המחוזי לזכות המשיבה, נראה לנו נכון להתערב בפסק-דינו. חלק מכרזותיה של המערערת מוצגות על גבי סוככי שמש שבחזיתות בתי העסק. על-פי סעיף 1 לחוק העזר, "שטח שילוט" - לצורך חישוב האגרה - "כולל המסגרת". בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המשיבה, כי שטח הכרזות שעל גבי הסוככים כולל את כל שטח הסוכך ולא רק את שטח הכיתוב. נראה לנו, כי פרשנות זו - כפי שגם באת-כוח המשיבה הואילה להודות - מחמירה יתר על המידה עם בעל השלט. אכן, ככלל, מקום בו הכיתוב שבכרזה מוקף מסגרת, אף שטח המסגרת יובא בחשבון שטחו של השילוט. ואולם כאשר הכיתוב מופיע ללא מסגרת על גבי רקע רחב מידות, באופן שהוא תופס רק חלק קטן מן השטח, אין הצדקה לחייב את בעל הכרזה בגין מלוא שטחו של הרקע אלא ראוי לחייבו רק בגין השטח המקיף את הכיתוב ומהווה מעין "מסגרת רעיונית" לשלט או למודעה.

בנקודה זו בלבד אנו מחליטים לקבל את הערעור, ולאור התוצאה אנו נמנעים מעשיית צו להוצאות.

ניתן היום, י"ג בניסן התשנ"ח (9.4.98).

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools