אליהו אביטן נ' אסתר ציפורי ואח'

פסק-דין

השופט מ' חשין:

בית-המשפט המחוזי בחיפה דחה את בקשתו של המערער לקיים את צוואת אביו, ועל הכרעת דין זו הערעור שלפנינו.

המבקש הוא בנו של המנוח והמשיבים הם אישתו וילדיו של המנוח. בצוואה נושא הדיון זיכה המנוח את כל עיזבונו למבקש, ואילו לאישתו ולילדיו לא ציווה אלא שקל אחד בלבד לכל אחד מהם. המבקש ביקש את קיומה של הצוואה, ובית-המשפט המחוזי סירב להיעתר לבקשה מן הטעם שנפל פגם בצוואה בנסיבות הפוגמות בה כדי אי-קיומה. צוואתו של המנוח נכתבה בשני עמודים. בעמוד הראשון בא החלק האופרטיבי ובעמוד השני אין כל חלק אופרטיבי אלא חתימת המנוח ואישור חתימתו בלבד. על עמודה הראשון של הצוואה מצויים ראשי-תיבות של שני עדים, אך אין בה חתימתו של המנוח כלל. בית-המשפט קבע כי בנסיבות העניין יש בו בפגם של אי-חתימת המנוח על חלקה האופרטיבי של הצוואה כדי להביא לאי-קיומה. אשר לנסיבות העניין, בית-המשפט מונה נסיבות אלו ואחרות, ולדעתנו יש במשקלן המצטבר של אותן נסיבות כדי להצדיק את המסקנה כי אכן אין לקיים את הצוואה. כך, למשל, עדי הקיום היו עורך-דין בנו גנות מחיפה ומזכירתו, אלא שהמזכירה חתמה שלא בנסיבות מקובלות ושלא כנדרש בדין. כן לא חתם המנוח בפני אותה מזכירה ובוודאי שלא הצהיר בפניה כל הצהרה כנדרש בחוק. שנית, עורך-הדין גנות סתר עצמו באשר לנסיבות החתימה על הצוואה. שלישית, המערער היה מעורב במידה לא מעטה בעריכת הצוואה; והגם שמעורבות זו, כשהיא לעצמה, לא הביאה לפסילת הצוואה, הנה בהצטברותה לשאר הגורמים היה בה כדי להוסיף לספיקות באשר לעשייתה של הצוואה. נוכח כל האמור (ועוד) סבר בית-המשפט המחוזי כי הענקת העיזבון כולו למבקש ושלילת כל חלק בו מאישתו של המנוח ומילדיו האחרים די בהם כדי למנוע את קיום הצוואה.

עיינו בסיכומי הטענות מטעם המערער והוספנו ושמענו טענות השלמה מפי בא-כוחו. אחרי כל אלה לא נמצא לנו כי יש בטיעוני המערער כדי לפגום בפסק-דינו של בית-משפט קמא. אנו מחליטים אפוא לדחות את הערעור. המבקש ישלם למשיבים שכר טרחה בערעור בסכום של 15,000 ש"ח.

היום, י"ח בכסלו תשס"ה (1.12.2004)

שופטשופ טתשופט