מנשה כהן נ' משה שמש

פסק-דין

המערער משיג על החלטת כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ, שדחתה את בקשתו להאריך לו את המועד להפקדת ערבון, כך שיופקד יומיים לאחר מתן ההחלטה בבקשה. כבוד הרשמת תיארה את השתלשלות העניינים כך:

"הבקשה הוגשה לאחר שורה של הליכים קודמים בעניין הערבון, שבמהלכם הופחת הסכום מ- 30,000 ש"ח ל- 20,000 ש"ח ולאחר מכן הופחת פעם נוספת, במסגרת החלטה בערעור, לפנים משורת הדין, ל- 10,000 ש"ח. לאחר שמועד הפקדתו של הסכום המופחת חלף, נשלחה למערער התראה בדבר דחיית הערעור, ומשלא עמד גם במועד זה נדחה הערעור".

בנסיבות אלה, ולמרות טענת המערער כי לאחר מאמצים רבים עלה בידו לגייס את סכום הערבון, קבעה כבוד הרשמת כי לאחר תום הארכות שניתנו למערער, ולאחר שנדחה הערעור בגין אי-הפקת ערבון, "לא ניתן להחזיר לאחור את הגלגל".

מכאן הערעור שבפני. המערער מציין, כי בתחילה נאותה כבוד הרשמת להאריך לו את המועד להפקדת ערבון, תוך שהיא קובעת כי "הערבון יופקד תוך עשרה ימים, אלא אם יודיעו המשיבים תוך חמישה ימים על התנגדותם לכך". רק משהוגשה תגובת המשיבים, אשר התנגדו להארכת המועד – נדחתה הבקשה להארכת מועד. המערער מדגיש, כי ביני לביני הופקד הערבון. הוא סבור, כי אין מקום לדחיית ערעורו בתיק העיקרי "מטעמים טכניים", וכי יש להביא בחשבון את הנזק שנגרם לו עקב דחיית הערעור.

עיינתי בהודעת הערעור, ולא מצאתי עילה להתערב בשיקול דעתה של כבוד הרשמת. המערער לא הפקיד את הערבון - שהופחת פעם ועוד פעם - גם לאחר שהמועד לעשות כן חלף, נשלחה התראה והמועד שוב חלף. הבקשה להארכת מועד הוגשה רק לאחר שנדחה הערעור. בנסיבות אלה, אין להתערב בהחלטת כבוד הרשמת, אשר, לאחר עיון בטענות שני הצדדים, סברה כי אין מקום "להחזיר לאחור את הגלגל".

הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח בסיוון תשס"ד (7.6.2004).