עמוס ליאור נ' משרד התשתיות - המשרד הראשי ואח'

פסק-דין

לפניי ערעור על החלטות כבוד הרשם ג' שני (ע"א 9487/11-א') מיום 22.1.2012 (להלן: ההחלטה הראשונה) וכבוד הרשמת ד' כהן-לקח (בש"א 490/12-א') מיום 25.1.2012 (להלן: ההחלטה השניה).

המערער הגיש לבית משפט זה בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון וזו נדחתה על ידי כבוד הרשם בהחלטה הראשונה. בקשה להארכת מועד לערעור על ההחלטה הראשונה נדחתה על ידי כבוד הרשמת בהחלטה השנייה. הערעור שלפניי מופנה כנגד שתי ההחלטות גם יחד.

יצוין בפתח הדברים כי כלל לא ברור שהערעור שלפני הוגש כדין. בהחלטה השנייה קבעה הרשמת כי למערער שלושה ימים להגשת ערעור על החלטה. הערעור הוגש רק ביום 30.1.2012, משמע, חמישה ימים לאחר מתן ההחלטה. יחד עם זאת, מאחר שהמערער אינו מיוצג, ולא ברור מתי בדיוק נודע לו על החלטת הרשמת, החלטתי לדון בערעור כאילו הוגש במועד.

לאחר שעיינתי בהודעת הערעור על צרופותיה ובהחלטות הרשמים, מצאתי כי דין הערעור להידחות.

עיקר טענתו של המערער היא כי הוא ממתין למכתב תשובה מלשכת ראש הממשלה הדרוש לשם ניהול ההליך העיקרי. טענה זו נדונה על ידי הרשמת ונדחתה על ידה. בעניין זה לא מצאתי כי נפל כל פגם בהחלטת הרשמת. עיקרה של ההחלטה הראשונה נסוב סביב אי המצאת מסמכים הנוגעים למצבו הכלכלי של המבקש, והדרושים לצורך בחינת הבקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. המכתב שנשלח ללשכת ראש הממשלה נוגע, ככל שניתן ללמוד מהודעת הערעור, לעילה המהותית מכוחה טוען המערער. משכך, אין למכתב זה כל השפעה על הערעור אותו מבקש המערער להגיש כנגד ההחלטה הראשונה, ואין בו משום טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד להגשת ערעור על החלטת רשם.

משקבעתי כי אין מקום להתערבות בהחלטת הרשמת, ממילא מתייתר הדיון בבקשת המערער כי ערעורו הנוכחי יראה אף כערעור על החלטת הרשם. למעלה מן הצורך אציין כי אף בהחלטת הרשם אין כל פגם. אכן, הנטייה היא, במצבים בהם ישנו מבקש אינו מיוצג, ללכת לקראתו ולאפשר לו להמציא את המסמכים הרלבנטיים לבקשתו לעיונו של בית המשפט. יחד עם זאת, במקרה הנוכחי לא הוצגו כל מסמכים שהם. משכך, אין מנוס מקביעה כי המערער לא הרים את הנטל הנדרש לצורך הוכחת אי מסוגלותו הכלכלית.

סוף דבר, הערעור נדחה.

ניתן היום, י"ט בשבט התשע"ב (12.2.2012).