סר"ן גל וינגרטן נ' ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל ואח'

פסק-דין

הנשיאה ד' ביניש:

העתירה שלפנינו אינה מגלה עילה להתערבותנו בהחלטת הצבא לשחרר את העותרת משירות בו שירתה כקצינת שלישות אשר מאז 17.10.2001 שירתה בתפקידי שלישות בשירות קבע.

העותרת נחושה ברצונה להמשיך לשרת בצבא ובתקופת שירותה אף זכתה להערכה מצד קצינים ששירתה תחת פיקודם. עם זאת לקראת תום שירותה במסלול שהצבא בוחן כשירות "קבע ראשוני" לא אושר קידומה לתפקיד חדש שבו היתה מעוניינת כדי להמשיך לאחר מכן בקידום לדרגת רס"ן במסגרת תפקידיה הצבאיים. העותרת משוכנעת ואנו מאמינים שזו תחושתה הסובייקטיבית, כי המשך שירותה נמנע עקב "התנכלות" אישית נגדה מצד המשיבה 3.

אנו לא שוכנענו כי ההחלטה שלא לשבץ את העותרת היתה על רקע פסול של התנכלות כנטען על ידה. במסגרת הדיון לפנינו התקיימו מספר דיונים שבהם הוצגו מסלולי הקידום ושלבי הקידום בשלישות בצה"ל וניתנו הנימוקים שבגינם לא ראו המשיבים לשבץ את העותרת בתפקידים שהיא ראתה כמתאימים לה ולכישוריה. עם זאת שוכנענו כי העותרת מגלה מוטיבציה ו"בוער בעצמותיה" הרצון להמשיך ולשרת בצבא באחד התפקידים שלפי הבנתה היא ראויה להם. מתוך רצון "ללכת לקראת" העותרת קבענו בהחלטה מיום 25.02.2009 כי המשיבים יודיעו לבית המשפט, "אם נמצא תפקיד רוחב, ברמה שהוצעה לעותרת בראיון האחרון, לתקופת שירות של שנה לשם בחינת התאמתה להמשך מסלול על פי התפקידים המקובלים בצה"ל למועמד שיבוץ ברקע דומה לזה של העותרת. לאחר מכן נחליט בדבר המשך הטיפול בעתירה".

המשיבים הודיעו לבית המשפט מהן האפשרויות שהוצעו לעותרת להתמודד על תפקידים. רוב התפקידים לא נראו לעותרת והיא לא ניסתה להתמודד לקבלתם. בדיון נוסף שהתקיים בפני הרכב אחר של בית משפט זה הוצגו התפקידים, אך העותרת סירבה להתמודד על רובם ולשניים מהם לא התקבלה. אנחנו איננו יכולים להעריך את מידת התאמת התפקיד לעותרת, עניין זה מצוי בידי המפקדים האחראים על השיבוץ בצבא.

בנסיבות שנוצרו לא ראינו עילה להתערב וליתן לעותרת את הסעד המבוקש על ידה. כל שנותר לנו הוא להמליץ בפני המשיבים ליתן משקל למוטיבציה הרבה של העותרת ולנסות לקלוט אותה בכל זאת בשירות הצבאי. התרשמנו כי הפער בין חוסר נכונותה של העותרת לקבל כל תפקיד שהוצע לה, המתח שנוצר ברוח הלחימה שלה כלפי הצבא, ותום תקופת הקבע הראשוני פגעו ככל הנראה בסיכוי לשבץ את העותרת בתפקיד שיהיה מקובל עליה. אם וככל שהצדדים יצליחו להגיע להבנה ביניהם לעניין השיבוץ, ולו בזכות המוטיבציה יוצאת הדופן, נברך על כך.

העתירה נדחית.

ניתן היום, ו' בכסלו התש"ע (23.11.2009), בפני באי-כוח

הצדדים.